שאלה:מדוע עידוש כבידתי חזק לא תמיד מייצר דמות טבעתית?

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שאלה: מדוע עידוש כבידתי חזק לא תמיד מייצר דמות טבעתית? כיצד נוצרים מקרים שבהם רואים מספר דמויות של המקור המעודש? האם הדבר נובע מהתפלגות המסה בעדשת הכבידה?

שם השואל: עמירם מאיר

תאריך: 27-04-2010

תשובה

בעידוש כבידתי חזק תיווצר טבעת איינשטיין מושלמת רק כאשר קיימת סימטריה מעגלית מושלמת, כלומר: העדשה

(למשל גלקסיה, חור שחור, כוכב) הינה בעלת התפלגות מסה כדורית או נקודתית,

והמקור נמצא בדיק מאחורי העדשה. במקרה כזה, כל מסלולי האור המגיעים מהמקור אל הצופה עוברים במרחק שווה ממרכז העדשה ויוצרים דמות סימטרית במישור העדשה, דהיינו, טבעת. ברוב המקרים אין סימטריה מושלמת. עדשות מסדר גודל של גלקסיה ומעלה אינן כדוריות בד"כ, אלא אליפטיות או בעלות התפלגות מסה סבוכה יותר, כמו למשל צבירי גלקסיות שפוטנציאל העידוש שלהם מושפע מגלקסיות רבות ומבנה בקנה מידה גדול. כמו כן המקור לרוב לא נמצא בדיוק בדיוק מאחורי מרכז העדשה. במקרים כאלה, קיימים מספר מסלולי אור בין המקור לצופה, תלוי במבנה העדשה - לעתים יהיו 3, 5 ואף יותר מסלולים כאלה (בניגוד לאינסוף מסלולים במקרה הסימטרי המושלם של טבעת איינשטיין) ויווצרו מספר דמויות של אותו מקור. התמונה שצירפת הינה של צביר גלקסיות המעדש קווזאר מרוחק ל-5 דמויות, ואכן קיים מודל תיאורטי שמסביר את הקונפיגורציה הזו.


ראו גם



מחברים


[[צוות האסטרופדיה#|]]