הבדלים בין גרסאות בדף "שאלה:מהו אורך הזמן הקצר ביותר שבו השמש מעל האופק?"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(תשובה)
שורה 7: שורה 7:
 
אורך ה[[מערכות זמן|זמן]] שבו [[השמש]] מבלה מעל [[כיפת השמיים|האופק]] תלוי ב[[קורדינאטות ארציות|קו הרוחב הגאודטי]] של הצופה. במידה ואנו מגדירים [[זריחה, שקיעה ודמדומים|זריחה ושקיעה]] כזמן שבו השפה העליונה של השמש נמצאת בגובה של 0.58 מעלות מתחת לאופק (כתוצה מ[[שבירת אור באטמוספרה של כדור הארץ]]) אזי עבור צופה מישראל הפרק הזמן הקצר ביותר שבו השמש מעל האופק מתרחש בסביבות ה-21 בדצמבר. אורכו של פרק זמן זה עבור צופה במרכז ישראל (קו רוחב 32 מעלות צפון) הינו 10 שעות 3 דקות ו 21 עד 22 שניות.
 
אורך ה[[מערכות זמן|זמן]] שבו [[השמש]] מבלה מעל [[כיפת השמיים|האופק]] תלוי ב[[קורדינאטות ארציות|קו הרוחב הגאודטי]] של הצופה. במידה ואנו מגדירים [[זריחה, שקיעה ודמדומים|זריחה ושקיעה]] כזמן שבו השפה העליונה של השמש נמצאת בגובה של 0.58 מעלות מתחת לאופק (כתוצה מ[[שבירת אור באטמוספרה של כדור הארץ]]) אזי עבור צופה מישראל הפרק הזמן הקצר ביותר שבו השמש מעל האופק מתרחש בסביבות ה-21 בדצמבר. אורכו של פרק זמן זה עבור צופה במרכז ישראל (קו רוחב 32 מעלות צפון) הינו 10 שעות 3 דקות ו 21 עד 22 שניות.
  
לעומת זאת פרק הזמן הארוך ביותר מתרחש בסביסות ה-21 ביוני ואורכו 14 שעות 14 דקות ו 46 עד 47 שניות.
+
לעומת זאת פרק הזמן הארוך ביותר מתרחש בסביבות ה-21 ביוני ואורכו 14 שעות 14 דקות ו 46 עד 47 שניות.
  
 
===נוסחא מקורבת לחישוב הזמן שבו השמש מעל האופק===
 
===נוסחא מקורבת לחישוב הזמן שבו השמש מעל האופק===

גרסה מ־06:38, 22 במאי 2010

שאלה: מהו אורך הזמן הקצר והארוך ביותר שבו השמש מעל האופק?

תאריך: 21-05-2010

תשובה

אורך הזמן שבו השמש מבלה מעל האופק תלוי בקו הרוחב הגאודטי של הצופה. במידה ואנו מגדירים זריחה ושקיעה כזמן שבו השפה העליונה של השמש נמצאת בגובה של 0.58 מעלות מתחת לאופק (כתוצה משבירת אור באטמוספרה של כדור הארץ) אזי עבור צופה מישראל הפרק הזמן הקצר ביותר שבו השמש מעל האופק מתרחש בסביבות ה-21 בדצמבר. אורכו של פרק זמן זה עבור צופה במרכז ישראל (קו רוחב 32 מעלות צפון) הינו 10 שעות 3 דקות ו 21 עד 22 שניות.

לעומת זאת פרק הזמן הארוך ביותר מתרחש בסביבות ה-21 ביוני ואורכו 14 שעות 14 דקות ו 46 עד 47 שניות.

נוסחא מקורבת לחישוב הזמן שבו השמש מעל האופק

הזמנים שהבאנו קודם לכן הינם מדויקים עבור צופה מישראל.

ניתן לקבל נוסחא מקורבת לפרקי זמן אלו ע"י חישוב זווית השעה של השמש בזמן הזריחה והשקיעה. הנוסחא הבאה נותנת את פרק הזמן שבו השמש מעל האופר בדקות. נציין כי נוסחא זו הינה מקורבת מאחר ואינה לוקחות בחשבון את התנועה המדויקת של השמש על פני כיפת השמיים.

{\rm Duration}=\,acos[\frac{\sin({\rm Alt})-\sin(\delta)\sin(\phi)}{\cos(\delta)\cos(\phi)}]\frac{180}{\pi}\times\frac{2\times1440}{360}\times1.00274

כאשר Alt הינו הגובה מעל האופק של העצם השמימי בזמן הזריחה או השקיעה שהוא -0.58 מעלות (כתוצאה משבירת אור באטמוספרה של כדור הארץ), δ הינה הנטייה (קו הרוחב השמימי של העצם השמימי) ו φ הינו קו הרוחב על כדור-הארץ של הצופה.

במידה ומעונינים בזמן הארוך ביותר ובזמן הקצר ביותר עלינו להציב בנוסחא הנ"ל בנטיית השמש +23.439 מעלות ו -23.439 מעלות, בהתאמה (ראו: מילקה). לקבלת נטיית השמש בזמנים שונים ניתן לעשות שימוש באלגוריתם במאמר על אפימרידים של השמש.

עבור צופה מישראל נוסחא זו הינה מדויקת עד כדי כדקה אחת.

ראו גם


מחברים


ערן אופק