הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת אור"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 24: שורה 24:
  
  
חסרה טבלה עם מקדמי השבירה...
+
{{פתח טבלה|שם= מקדמי שבירה של חומרים שונים |רוחב טבלה=300 |מספר טורים=4 |צף בצד=left }}
 +
|-
 +
! סוג החומר !! טמפרטורה ([[יחידות פיזיקליות|צלסיוס]]) !! [[קרינה אלקטרומגנטית|אורך גל]] ([[יחידות פיזיקליות|אנגסטרם]]) !! מקדם שבירה
 +
|-
 +
|אוויר (בלחץ של אטמוספרה אחת)  ||  || 1.0003
 +
|-
 +
|מים מזוקקים      || 24 || 3000 || 1.359
 +
|-
 +
|מים מזוקקים      || 24 || 4000 || 1.343
 +
|-
 +
|מים מזוקקים      || 24 || 5000 || 1.336
 +
|-
 +
|מים מזוקקים      || 24 || 6000 || 1.333
 +
|-
 +
|מים מזוקקים      || 24 || 7000 || 1.330
 +
|-
 +
|מים מזוקקים      || 24 || 10000|| 1.325
 +
|-
 +
|מתנול (CH<sub>3</sub>OH)        || 24 || 5000 || 1.345
 +
|-
 +
{{סגור טבלה|}}
 +
 
 +
 
 +
 
  
  

גרסה מ־18:49, 9 בינואר 2009

שבירת אור(Light Refraction)

שבירת אור (light refraction) מתרחשת כאשר אור עובר מתווך אחד לתווך אחר, למשל כאשר אור עובר מאוויר לזכוכית או כאשר אור חודר מהחלל לאטמוספרה של כדור הארץ (ראה גם: עדשה, שבירת אור באטמוספרה של כדור הארץ).

תופעת השבירה מתרחשת בהתאם לעיקרון פיזיקלי יסודי הנקרא עיקרון הפעולה המינימלית או עיקרון פרמה (Fermat's principle). בין היתר קובע העיקרון, שקרינה אלקטרומגנטית תעבור מנקודה אחת לנקודה שניה במסלול שבו זמן המעבר בין שתי הנקודות הינו הקצר ביותר. היות שבתווכים שונים מהירות האור שונה ונמוכה ממהירות האור בריק (299,792.458 ק"מ לשנייה) אזי האור משנה את כיוון תנועתו על מנת שישלים את הדרך בזמן הקצר ביותר.

באיור הבא, אור נע מנקודה A לנקודה B. באזור הירקרק מהירות האור גדולה ממהירות האור באזור הצהוב. המסלול שבו האור יגמא את הדרך מהנקודה A לנקודה B בזמן הקצר ביותר מתואר ע"י הקו השחור השלם. היחס בין מהירות האור בריק למהירות האור בתווך נקרא מקדם השבירה של החומר או מקדם שבירה (Refraction index) ומסומן באות n. בשל עיקרון הפעולה המינמלי, ניתן להראות כי זווית הכניסה של האור לאזור המחבר בין שני התווכים (a) וזווית היציאה (b), ביחס לאנך למשטח השובר, מקיימות את הנוסחה הבאה הקרויה חוק סנל (Snell law):

n_{1}\sin{\alpha}=n_{2}\sin{\beta}


שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה



חוק סנל התגלה ע"י סניליוס ווילברורד ( Willwbrord Snel van Royen) בשנת 1621.

מאחר ומהירות האור בחומר תלויה באורך הגל (היחס המתאר את התלות של מהירות האור בחומר באורך הגל נקרא יחס נפיצה ), אזי מקדם השבירה של החומר גם הוא תלוי באורך הגל. לדוגמא, מקדם השבירה של אור כחול גדול מזה של אור אדום ועל כן זווית השבירה שלו גדולה יותר (תופעה זו גורמת לאברציה כרומטית בטלסקופים, ראה גם: עדשה א-כרומטית).


בטבלה הבאה מובא מקדם השבירה בחומרים שונים ובזכוכיות אופטיות המשמשות לייצור עדשות (לאור צהוב):


מקדמי שבירה של חומרים שונים
סוג החומר טמפרטורה (צלסיוס) אורך גל (אנגסטרם) מקדם שבירה
אוויר (בלחץ של אטמוספרה אחת) 1.0003
מים מזוקקים 24 3000 1.359
מים מזוקקים 24 4000 1.343
מים מזוקקים 24 5000 1.336
מים מזוקקים 24 6000 1.333
מים מזוקקים 24 7000 1.330
מים מזוקקים 24 10000 1.325
מתנול (CH3OH) 24 5000 1.345




שרשרת התפרקות של פרוטון באטמוספירה


גזירה של חוק סנל מעיקרון פרמה

http://scienceworld.wolfram.com/physics/SnellsLaw.html


כלי לחישוב (והצגת גרפים) של מקדם השבירה של תרכובות שונות כתלות באורך גל 

http://henke.lbl.gov/optical_constants/