הבדלים בין גרסאות בדף "שבתאי"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(אפימרידים של שבתאי)
שורה 20: שורה 20:
 
}}
 
}}
  
בעריכה, להמשיך מטבלת הטבעות - דוד
+
כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש. שבתאי הינו כוכב לכת גזי והוא השני בגודלו ובמסתו במערכת השמש. שבתאי, המוכר לאנושות מקדמת דנא, מכונה בלועזית בשם סטורן (Saturn), המקבילה הרומאית לקרונוס, אביו של זאוס / יופיטר (שעל-שמו נקרא כוכב הלכת צדק) ובנם של אל השמים אוראנוס ואלת האדמה גאיה. הקישור העברי בין שבתאי ליום השבת מגיע מלעז (Saturday מלשון Saturn). כמו כל כוכבי הלכת הגזיים לשבתאי מערכת של טבעות, אך טבעותיו של שבתאי הינן הססגוניות והמרשימות ביותר ונצפות בקלות גם בעזרת טלסקופים קטנים. הראשון שצפה בהם היה גלילאו גלילי ב-1609. לשבתאי עשרות ירחים כאשר הגדול מביניהם, [[טיטן]], הוא הירח השני בגודלו במערכת השמש והוא הירח היחידי בעל אטמוספרה צפופה כשל כדור-הארץ. ארבע חלליות מחקר ביקרו בשבתאי (פיוניר 11, וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 וקאסיני) וגשושית המחקר הויגנס אף נחתה על פניו של [[טיטן]].
 
 
כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש. שבתאי הינו כוכב לכת גזי והוא השני בגודלו ובמסתו במערכת השמש. שבתאי, המוכר לאנושות מקדמת דנא, מכונה בלועזית בשם סטורן (Saturn), המקבילה הרומאית לקרונוס, אביו של זאוס / יופיטר (שעל-שמו נקרא כוכב הלכת צדק) ובנם של אל השמים אוראנוס ואלת האדמה גאיה. הקישור העברי בין שבתאי ליום השבת מגיע מלעז (Saturday מלשון Saturn). כמו כל כוכבי הלכת הגזיים לשבתאי מערכת של טבעות, אך טבעותיו של שבתאי הינן הססגוניות והמרשימות ביותר ונצפות בקלות גם בעזרת טלסקופים קטנים. הראשון שצפה בהם היה גלילאו גלילי ב-1609. לשבתאי עשרות ירחים כאשר הגדול מביניהם, [[טיטן]], הוא הירח השני בגודלו במערכת השמש והוא הירח היחידי בעל אטמוספרה צפופה כשל כדור-הארץ. שלוש חלליות מחקר ביקרו בשבתאי (וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 וקאסיני) וגשושית המחקר הויגנס אף נחתה על פניו של [[טיטן]].
 
  
  
שורה 335: שורה 333:
 
==הרצאות וידאו==
 
==הרצאות וידאו==
  
* [http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html#grb  הרצאת וידאו על מתפרצי קרינת גמא כמקור אפשרי לקרינה קוסמית] - פרופ' ארנון דר "מקורן של הקרניים הקוסמיות - פתרונה של חידה בת 93 שנה" - [http://astroclub.tau.ac.il/  המועדון האסטרונומי]
+
* [http://video.tau.ac.il/General/AstroClub/Cassini_Huygens_Mission/RonenJacovi-CassiniHuygensMission20040119_files/fdeflt.htm#autostart=1&nopreload=1 הרצאת וידאו על משימת הגשושית הויגנס לטיטן] - ד"ר רונן יעקבי "כאן הויגינס, טיטן..." - [http://astroclub.tau.ac.il/  המועדון האסטרונומי]
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
·        הרצאת וידאו על משימת הגשושית הויגנס לטיטן (המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א): http://astroclub.tau.ac.il/past_h.html
 
  
 
·        אפימרידים של טבעות שבתאי בין שנת 2000 לשנת 2030: http://astroclub.tau.ac.il/Astropedia/Data/SaturnRingsData.txt
 
·        אפימרידים של טבעות שבתאי בין שנת 2000 לשנת 2030: http://astroclub.tau.ac.il/Astropedia/Data/SaturnRingsData.txt
שורה 353: שורה 349:
  
 
==ספרות מקצועית==
 
==ספרות מקצועית==
 
* [http://adsabs.harvard.edu/abs/2003IAUS..214..399F מאמר סקירה על קרניים קוסמיות אולטרא אנרגטיות] מחבר: {{משמאל_לימין|Fukushima (2003)}}.
 
  
 
'''מחברים'''
 
'''מחברים'''

גרסה מ־13:21, 14 בפברואר 2009

SolarSystem1.jpg
שבתאי
Saturn Cassini.jpg
שבתאי, כפי שצולם ע"י החללית קאסיני (2004).
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת
מיקום: מסלול סביב השמש
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 1,433,449,370 ק"מ
רדיוס מסלול: 9.582 י"א AU
אפהליון: 1,513,325,783 ק"מ
(10.116 י"א AU)
פריהליון: 1,353,572,956 ק"מ
(9.048 י"א AU)
אקסצנטריות: 0.05572
זמן הקפה: 29.66 שנים, 10,832 ימים
נטיית מסלול: 2.485°
מאפיינים פיזיים
בהירות: 0.5±0.7 מגניטוד
רדיוס בקו המשווה: 60,268±4 ק"מ
צפיפות ממוצעת: 1.638 גרם/סמ"ק
אלבדו: 0.47


כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש. שבתאי הינו כוכב לכת גזי והוא השני בגודלו ובמסתו במערכת השמש. שבתאי, המוכר לאנושות מקדמת דנא, מכונה בלועזית בשם סטורן (Saturn), המקבילה הרומאית לקרונוס, אביו של זאוס / יופיטר (שעל-שמו נקרא כוכב הלכת צדק) ובנם של אל השמים אוראנוס ואלת האדמה גאיה. הקישור העברי בין שבתאי ליום השבת מגיע מלעז (Saturday מלשון Saturn). כמו כל כוכבי הלכת הגזיים לשבתאי מערכת של טבעות, אך טבעותיו של שבתאי הינן הססגוניות והמרשימות ביותר ונצפות בקלות גם בעזרת טלסקופים קטנים. הראשון שצפה בהם היה גלילאו גלילי ב-1609. לשבתאי עשרות ירחים כאשר הגדול מביניהם, טיטן, הוא הירח השני בגודלו במערכת השמש והוא הירח היחידי בעל אטמוספרה צפופה כשל כדור-הארץ. ארבע חלליות מחקר ביקרו בשבתאי (פיוניר 11, וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 וקאסיני) וגשושית המחקר הויגנס אף נחתה על פניו של טיטן.


הרכב ומבנה

כוכב הלכת שבתאי הינו כוכב לכת גזי, וככזה אין לו פני שטח מוצקים וניתן לתארו ככדור גז גדול המוחזק תחת כובדו העצמי. צפיפותו של שבתאי (0.7 גרם לסמ"ק) אף נמוכה מזו של מים (1 גרם לסמ"ק) ולא היה בנמצא אמבט גדול מספיק, היה שבתאי צף להנאתו ולא שוקע... בחלקו החיצוני, הלחץ והטמפרטורה נמוכים מאד ומגיעים לכדי עשריות הבאר וכ-80 מעלות קלווין (193- מעלות צלזיוס), אך ככל שמתקרבים למרכזו של שבתאי הטמפרטורה והלחץ עולים ומשנים את מבנה החומר. ליבתו הסלעית (ככל הנראה) של שבתאי, מוקפת בשכבה של מימן מתכתי (Liquid Metallic Hydrogen). במצב זה הפרוטונים באטום המימן מצויים במבנה שריגי והמרחק האופייני ביניהם קטן מרדיוס בוהר. האלקטרונים של אטומי המימן נמצאים במצב חופשי ומתנהגים בדומה לאלקטרוני הולכה במתכות (ומכאן השם). ב-1996 הצליחו מדענים לייצר במעבדה מימן במצב צבירה מתכתי ולחקור את תכונותיו. מעל שכבת המימן המתכתי מצויה שכבה של מימן מולקולרי שרובו נמצא במצב צבירה נוזלי אודות ללחץ הגבוה. מעל שכבה זו המימן נמצא במצב צבירה גזי.

חצי הכדור הצפוני של שבתאי בגוון כחול, כפי שצילמה קאסיני דרך טבעות כוכב הלכת. הירח בתמונה הוא מימס. צילום: מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

הטמפרטורה בליבתו של שבתאי מגיעה לכ- 12,000 קלוין. שבתאי (כמו גם כוכב הלכת צדק) פולט מעט יותר אנרגיה מאשר הוא מקבל מהשמש. מקור האנרגיה העודפת הינו, ככל הנראה, אנרגיה פוטנציאלית כבידתית. אפשרות נוספת, הנחקרת כיום, היא הפקת אנרגיה על ידי טיפטוף של הליום (Helium Rainout), שהינו כבד יותר ממימן, דרך ליבת המימן והפקת אנרגיה מחיכוך בין טיפות ההליום והמימן.

באטמוספרת שבתאי ניתן להבחין בפסי אטמוספרה רחבים, אך בולטים פחות מפסי האטמוספרה הנצפים על כוכב הלכת צדק. אטמוספרת שבתאי עשירה (כ- 93% במסה) במימן וענייה בהליום (כ-6%), ביחס להרכב הסולרי (27% הליום). בסיס שכבת העננים עשויה אמוניה וניתן למצוא בה גם מתאן, אתאן, אציטילן, פוספין, גבישי קרח מים וחומרים נוספים הנותנים לשבתאי את צבעו הכתמתם. מהירות הרוחות באטמוספרת שבתאי הינה כ- 400 מטר לשנייה באזור קו המשווה והן נושבות בכיוון מזרח-מערב. לשבתאי שדה מגנטי שעוצמתו באטמוספירה הינה כ-0.2 גאוס (לשם השוואה, עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ על פני הקרקע הינה כ 0.5 גאוס).

טבעות שבתאי

Saturn Rings Sat.jpg

שבתאי מוקף, במישור המשווה שלו (המישור הניצב לציר הסיבוב שלו סביב צירו), במערכת של טבעות ססגוניות הקלות לתצפית מהארץ גם בעזרת טלסקופים קטנים. גלילאו גלילי היה האדם הראשון שכיוון טלסקופ לכוכב הלכת שבתאי בשנת 1609. גלילאו הבחין שמשני צידי כוכב הלכת מצויים שני גופים נוספים הנוגעים בו – ועל-כן תיאר בספרו "שליח הכוכבים" כוכב עם "אזניים". אי היכולת של גלילאו להבחין בטבעות נבעה כתוצאה מהאיכות האופטית הירודה של הטלסקופים שלו. רק בשנת 1659, הבחין האסטרונום כריסטיאן הויגנס (Christiaan Huygens) בגאומטריה האמיתית של טבעות שבתאי. הגשושית שנחתה על טיטן, ירחו של שבתאי, מכונה על-שמו.

בסיס הטבעות מצוי בגובה של כ- 6,600 ק"מ מעל שבתאי והחלקים החיצוניים בגובה של כ- 121,000 ק"מ מעל שבתאי. הטבעות עשויות מסלעים (סילקטים ותחמוצות ברזל) וחלקיקי קרח (מים, אמוניה ומתאן). גודל החלקיקים האופייני משתנה בין טבעת לטבעת והוא נע בין מ"מ ועד כמה מטרים. גודל החלקיקים בטבעות עוקב אחר חוק חזקה (מספר החלקיקים מתכונתי לגודל החלקיק בחזקה של -2). רוב המסה של הטבעות נמצאת בחלקיקים שגודלם גבוה מס"מ ומעט מאד אבק מיקרוסקופי. יוצאות דופן בענין זה הינן טבעות E ו G העשויות בעיקר מאבק מיקרוסקופי.

טבעות שבתאי קשורות קשר הדוק לירחים הפנימים של כוכב הלכת. בטבלה הבאה מצוינים, על פי סדר מרחק, מערכות הטבעות של שבתאי והירחים הפנימיים של כוכב הלכת. בין חלק מהטבעות מצויים רווחים, שנוצרו כתוצאה מאינטראקציה בין ירחי שבתאי והטבעות, שהבולט והידוע שבינהם הינו רווח קאסיני (ראה טבלה). הרווחים אינם ריקים מחומר, אך צפיפות החומר בהם קטנה יותר.

טבעות שבתאי
טבעת מרחק ברדיוסי שבתאי זמן מחזור בשעות גודל החלקיקים עומק אופטי מסה בגרמים הערות
טבעת די

D-Ring

1.11 - 1.235 4.8 - 5.8 קטן מ-1 מיקרון 10-4  ?
טבעת סי

C-Ring

1.235 - 1.525 5.8 - 7.9 1 - 300 ס"מ 0.05 - 0.35 1020 שברי טבעות
טבעת בי

B-Ring

1.525 - 1.949 7.9 - 11.4 1 - 500 ס"מ 0.4 - 2.5 2X1022 מבנה לא סדיר
רווח קאסיני

Cassini Division

1.949 - 2.025 11.4 - 12.1 1 - 750 ס"מ 0.05 - 0.15 4X1020 רווח הויגנס (Huygens gap) ועוד מספר רווחים צרים
טבעת איי

A-Ring

2.025 - 2.267 12.1 - 14.3 1 - 500 ס"מ 0.4 - 2 2X1021 גלי צפיפות וגלי עיקום.

רווח אנקה (Encke gap) רווח קילר (Keeler gap). רווח אנקה נוצר כתוצאה מהירח פאן (Pan).

טבעת אף

F-Ring

2.324 14.9 0.1 - 10 מיקרון 0.1  ?
טבעת ג'י

G-Ring

2.82 19.9 0.03 מיקרון 10-6~  ? טבעת דלילה במיוחד
טבעת אי

E-Ring

3 - 8 33~ יום 1 מיקרון 10-5~ 7X1011 צפיפות מירבית בקרבת הירח אנקלודס (Enceladus) שגם הינו המקור העיקרי לטבעת.

בתוך הטבעת מצויים גם הירחים טטיס (Tethys) ודיון (Dione).

Saturn rings Cas.jpg

ככל הנראה טבעות שבתאי אינן יציבות ואורך החיים שלהם הינו מיליוני שנה בלבד. נראה כי תהליך ההיווצרות שלהם קשור בהתפרקות של שביט או אסטרואיד כתוצאה ממעבר קרוב לשבתאי וקריעתו ע"י כוחות הגאות העצומים של כוכב הלכת (ראו רדיוס רוש). יחד עם זאת, הצורה שבה נוצרו טבעות שבתאי איננה ברורה לחלוטין. טבעות שבתאי הינן מאסיביות לפחות פי 1000 ממערכות הטבעות של כוכבי הלכת הגזיים האחרים. מסתן הכוללת של טבעות שבתאי גדולה מסה"כ המסה של ירחי שבתאי הפנימיים למסלולו של הירח מימס.

בתמונה נראות טבעות שבתאי כפי שצולמו על ידי החללית קאסיני, של סוכנות החלל האמריקאית NASA, המקיפה את שבתאי. ניתן להבחין שכל אחת מהמערכות העיקריות של הטבעות מורכבת בעצמה מעשרות או מאות טבעות. האליפסה השחורה הנראית על מישור הטבעות הינה צילו של שבתאי. הנקודה הקטנה בצד שמאל של התמונה הינו הירח אפימתאוס (Epimetheus).

תופעות בטבעות

Saturn Braided rings.jpg

בטבעות שבתאי ניתן להבחין במגוון תופעות הקשורות בתהליכים דינמיים מורכבים המתרחשים בטבעות:

טבעות שזורות

טבעות שזורות (Braided rings) – תופעה הנגרמת כתוצאה מהשפעה כבידתית של ירחים על הטבעות. בתמונה נראה חלק מטבעת F, כפי שצולמה על ידי החללית וויג'אר 2 של סוכנות החלל האמריקאית NASA.

שבילי טבעות

שבילי טבעות (Wakes) – שבר טבעת מסביב לירח רועה (Shepherd moonlet). הירחים הפנימיים משמשים כרועים לחלקי טבעות ולמעשה רועים אחריהם את שברי טבעות.

כישורי טבעות

Saturn Rings spokes.gif

כישורי טבעות (Spokes) – באופן תאורטי טבעות שבתאי אמורות להיות אחידות למדי. הסיבה לאחידות היא התנגשויות קלות בין החלקיקים בטבעות המפזרות את האנרגיה בין החלקיקים בצורה אחידה. באזורים הצפופים, כל חלקיק בטבעת עובר כ-1000 התנגשויות כל הקפה. למרות זאת, נצפות אי אחידויות בטבעות (הנראות כאזורים כהים) שמשתנים כל העת. משמאל, סרטון שצולם על ידי החללית וויג'אר 2 שבו נראים כישורי טבעות נעים על פני הטבעות ומשנים את צורתם (צילום NASA).

גלי צפיפות בטבעות

גלי צפיפות בטבעות (Density waves) – הירחים הפנימיים של שבתאי משפיעים על הטבעות. מסלולים מסוימים של חלקיקים בטבעות (כאלו שזמן ההקפה שלהם את שבתאי הינו כפולה שלמה של זמן המחזור של אחד הירחים) נעשים אליפטיים (עם אקצנטריות של לא יותר מ- 0.001) ויוצרים גלי צפיפות לוליניים (ספירליים). ההסבר לתופעה מצוי ככל הנראה בכוחות אלקטרוסטטיים הפועלים בין החלקיקים בטבעות.

גלי עיקום בטבעות

גלי עיקום בטבעות (Bending waves) – מישור ההקפה של הירח מימס (Mimas) את שבתאי נטוי בזווית של כ-1.5 מעלות למישור הטבעות. כתוצאה מהנטייה בין שני המישורים מימס מפעיל כוח בכיוון הניצב למישור הטבעות, הגורם לגלי עיקום שכתוצאה מהן הטבעות נעשות עבות במקצת. עוביין של טבעות שבתאי כ-1 ק"מ והוא מוסבר בעיקר על ידי גלי עיקום בטבעות.

ירחי שבתאי

הירח מימס כפי שצולם ע"י החללית וויאג'ר 1. צילום: מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.
הירח דיון כפי שצולם ע"י החללית וויאג'ר 1. צילום: מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.
הירח טיטן כפי שצולם ע"י חללית המחקר קאסיני. צילום: מנהלת החלל והתעופה של ארה"ב.

לשבתאי מספר גדול של ירחים, וגם עתה ממישיכים להתגלות מסביבו ירחים קטנים נוספים המקיפים אותו. נכון ל-2007, מוכרים 60 ירחים המקיפים את שבתאי. טכנית, גם החלקיקים המרכיבים את הטבעות יכולים להיקרא "ירחים" וההפרדה בינם לבין ירחים רגילים איננה ברורה. הירח הגדול ביותר של שבתאי, טיטן, הינו הירח היחידי במערכת השמש שלו אטמוספרה משמעותית משלו. טיטן הוא הירח השני בגודלו במערכת השמש (אחרי גנימד של צדק) והוא התגלה על ידי כריסטופר הויגנס בשנת 1655. לאחרונה, נחתה על טיטן הגשושית הויגנס שצילמה הרים, אגמים, ערוצים ותווים מעניינים נוספים. ירחים נוספים בעלי ייחוד הם: מימס, ובו מכתש עצום שקוטרו כשליש מקוטרו של הירח. ההתרסקות שיצרה את המכתש כמעט וריסקה את הירח לחלוטין; יאפיטוס, שהוא הגוף היחיד במערכת השמש שחלקו צבוע לבן וחלקו צבוע שחור, תוצאה של התנגשות מאוחרת שפיזרה חומר בצבע כהה על-פניו, כנראה; אנסלדוס, ירח נוסף עשוי קרח שהרי געש של אדי מים נראו מתפרצים מפניו. ככל הנראה, זוהי תוצאה של אוקיינוס תת-קרקעי הנמצא בתוך הירח. אנסלדוס הוא הירח השלישי במערכת השמש, מלבד איו של צדק וטריטון של נפטון שהרי געש נצפו מתפרצים על-פניו.

בטבלה הבאה מופיעים הירחים הידועים של כוכב הלכת שבתאי, הפרמטרים הפיזיקליים והמסלולים שלהם. רבים מירחי שבתאי הינם אסטרואידים קטנים או גופי קרח שנלכדו בכח הכבידה שלו. ירחי לכידה אלו מקיפים את שבתאי בדרך כלל במסלולים אקסצנטריים, בעלי נטיית מסלול גדולה, ולעיתים בכיוון הפוך לזה שבו מסתובב שבתאי סביב צירו (ניתנים לזיהוי בטבלה בכך שנטיית המסלול שלהם גדולה מ-90 מעלות).

ירחי שבתאי הגדולים (רדיוס>100 ק"מ) בסדר מרחקם משבתאי
שם רדיוס ממוצע (ק"מ) צפיפות (גרם לסמ"ק) בהירות ממוצעת בניגוד חצי ציר ארוך של המסלול (ק"מ) אקסצנטריות נטיית המסלול (מעלות) זמן מחזור (ימים) מגלה ושנת גילוי
מימס

(Mimas)

198.6 1.16 12.8 185,600 0.0206 1.566 0.942 הרשל 1789
אנסלדוס

(Enceladus)

249.4 1.83 11.8 238,100 0.0001 0.010 1.370 הרשל 1789
טטיס

(Tethys)

529.9 0.99 10.2 294,700 0.0001 0.168 1.888 קאסיני 1684
דיון

(Dione)

560.0 1.49 10.4 377,400 0.0002 0.002 2.737 קאסיני 1684
ריאה

(Rhea)

764.0 1.23 9.6 527,100 0.0009 0.327 4.518 קאסיני 1672
טיטן

(Titan)

2575.5 1.88 8.4 1,221,900 0.0288 1.634 15.95 הויגנס 1655
היפריון

(Hyperion)

133.0 1.1 14.4 1,464,100 0.0175 0.568 21.28 בונד ולאסל 1848
יפאטוס

(Iapetus)

730.0 1.11 11 3,560,800 0.0284 7.570 79.33 קאסיני 1671
פובה

(Phoebe)

107.3 1.60 16.4 12,944,300 0.1644 174.751 548.2 פיקרינג 1898

תצפית בשבתאי

Saturn inc.jpg
Saturn rings inc.jpg
Saturn rings inc2009.jpg

כוכב הלכת שבתאי הינו כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש שהיה ידוע לאנושות בטרם הומצא הטלסקופ. ניתן להבחין בשבתאי בקלות בעין בלתי מצוידת ובאמצעות משקפת שדה טובה ניתן להבחין ברמז לקיום הטבעות סביבו. את טבעות שבתאי ניתן לראות באמצעות טלסקופי חובבים קטנים עם הגדלה של כ-25 ומעלה.

בדומה לשאר כוכבי הלכת, שבתאי נראה כנע על רקע הכוכבים הרחוקים. המפה המצורפת מראה את מסלולו של שבתאי על פני כיפת השמיים (ראה גם מפת שמיים חודשית) בין ינואר 2005 לינואר 2010. המפה משורטטת עבור שמי ישראל בתקופת החורף, בחצות לערך ומראה כוכבים עד דרגת בהירות 5. המיקום של יתר כוכבי הלכת אינם מצוינים על המפה. מסלולו של שבתאי מסומן בקו שחור ונקודות שחורות מסמנות את מיקומו אחת ל-30 יום.

מישור הטבעות של שבתאי, הניצב לציר הסיבוב של כוכב הלכת סביב צירו, נטוי בזווית של כ-25 מעלות למישור ההקפה של שבתאי את השמש. כתוצאה מכך הנטייה הנראית של טבעות שבתאי עבור צופה מכדור הארץ משתנה עם הזמן. בתמונה נראות מספר תמונות של כוכב הלכת שבתאי, כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל על שם האבל, במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20. ניתן לראות שבתקופות מסוימות טבעות שבתאי פרושות עבור צופה מכדור הארץ, בעוד בתקופות אחרות הן מתיישרות עם הצופה ונראות כפס דק.

מישור הנטייה של הטבעות משתנה במחזוריות של כ-30 שנה (זמן ההקפה של שבתאי את השמש). הגרף הבא מראה את נטיית כדור הארץ במעלות ביחס למישור הטבעות, בקו אדום, ואת נטיית השמש (שמאירה את הטבעות) ביחס למישור הטבעות בקו כחול. הגרף מראה את מצב הטבעות בין שנת 2000 לשנת 2030. הגרף הוכן באמצעות תוכנת MATLAB.

הפעם הבאה שבו כדור הארץ והשמש יחצו את מישור הטבעות תתרחש בשנת 2009 ואז יראו הטבעות כפס דק עבור צופה מכדור הארץ (ויעלמו כמעט לחלוטין). הגרף הבא, מראה תמונת תקריב של הגרף מלמעלה עבור שנת 2009.

אפימרידים של שבתאי

כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם באמצעות טלסקופ במפתח 7 אינצ'. ניתן להבחין בצל הטבעות על כוכב הלכת ובפסים אטמוספריים. צילום: אור דובנוב-רז.

הטבלאות הבאות מכילות אפימרידים של שבתאי בין שנת 2005 לשנת 2020. הטבלאות מחושבות עבור צופה במרכז ישראל, קו אורך 35 מזרח, קו רוחב 32 צפון.

הסבר לטורי הטבלאות:

· (1) – תאריך.

· (2) - עליה ישרה (טופוצנטרית עבור צופה מישראל) במערכת יחוס של זמן התצפית (Equinox of date) לשעה 0 בזמן דינמי ארצי.

· (3) – נטיה (טופוצנטרית עבור צופה מישראל) במערכת יחוס של זמן התצפית (Equinox of date) לשעה 0 בזמן דינמי ארצי.

· (4) – מרחק מכדור הארץ (יחידה אסטרונומית).

· (5) – מרחק מהשמש (יחידה אסטרונומית).

· (6) – אלונגציה (מעלות) – מרחק זוויתי מהשמש חיובי לכיוון מזרח (ניתן לראות את כוכב חמה בשעות הערב). שלילי לכיוון מערב (ניתן לראות את כוכב חמה לפנות בוקר).

· (7) – בהירות.

· (8) – פאזה.

· (9) – קוטר זוויתי (שניות קשת).

· (10) – קבוצת כוכבים.

· (11) – זריחה (שעון ישראל UTC+2).

· (12) – שקיעה (שעון ישראל UTC+2).

· (13) – צהירה (שעון ישראל UTC+2).

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

· אפימרידים של טבעות שבתאי בין שנת 2000 לשנת 2030: http://astroclub.tau.ac.il/Astropedia/Data/SaturnRingsData.txt

· אתר "תשעת כוכבי הלכת": http://www.nineplanets.org/

· אתר הבית של משימת קאסיני-הויגנס לשבתאי: http://saturn.jpl.nasa.gov/home/index.cfm

· אתר הטבעות של NASA, צילומים, מידע ואפימרידים: http://ringmaster.arc.nasa.gov/

· אפימרידים וגרפים של טבעות וירחי שבתאי: http://ringmaster.arc.nasa.gov/tools/tools.html


ספרות מקצועית

מחברים


דוד פולישוק, ערן אופק