הבדלים בין גרסאות בדף "תמונות קודמות"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 12: שורה 12:
 
<font size="5" > <font color= #0000FF>ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל. </font>  </font>
 
<font size="5" > <font color= #0000FF>ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל. </font>  </font>
 
{{תמונה_שמאלית|
 
{{תמונה_שמאלית|
|שם=תמונת החודש
+
|שם=תמונת החודש - נובמבר דצמבר 2009
 
|תמונה=[[תמונה:Srvr.jpg|600px]]
 
|תמונה=[[תמונה:Srvr.jpg|600px]]
 
|כתובית=[[צביר כוכבים פתוח|צביר הכוכבים הפתוח]] הפלאדות (M45) ב[[קבוצות כוכבים|קבוצת הכוכבים]] [[שור]]. צביר זה קרוי בעברית '''כימה''' ( סוברו ביפנית) ובצביר חיים כיום לפחות כ-1500 כוכבים.  M45 הינו אחד הצבירים הקרובים ביותר לכדור הארץ (135 [[יחידות מרחק באסטרונומיה|פרסק]] שהם 440 [[יחידות מרחק באסטרונומיה|שנות אור]]). ניתן לראות את צביר הפלאדות ב[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] בלתי מצוידת ב[[עונות השנה על כדור הארץ|עונת]] החורף, גם מאזורים עירוניים.'''צביר כוכבים פתוח''' או '''צביר כוכבים גלקטי''' (באנגלית: '''Galactic Star Cluster''') הינו אוסף של מאות [[כוכב|כוכבים]] עד עשרות אלפי כוכבים החיים להם יחדיו, נולדו יחד וקשורים כבידתית זה לזה. בגלקסית [[שביל החלב]] מוכרים כמה אלפי צבירים פתוחים, חלקם צעירים מאד ונוצרו באזורי יצירת כוכבים בגלקסיה בעשרות מיליוני השנה האחרונות וחלקם עתיקים יותר.  
 
|כתובית=[[צביר כוכבים פתוח|צביר הכוכבים הפתוח]] הפלאדות (M45) ב[[קבוצות כוכבים|קבוצת הכוכבים]] [[שור]]. צביר זה קרוי בעברית '''כימה''' ( סוברו ביפנית) ובצביר חיים כיום לפחות כ-1500 כוכבים.  M45 הינו אחד הצבירים הקרובים ביותר לכדור הארץ (135 [[יחידות מרחק באסטרונומיה|פרסק]] שהם 440 [[יחידות מרחק באסטרונומיה|שנות אור]]). ניתן לראות את צביר הפלאדות ב[[העין האנושית וראיית לילה|עין]] בלתי מצוידת ב[[עונות השנה על כדור הארץ|עונת]] החורף, גם מאזורים עירוניים.'''צביר כוכבים פתוח''' או '''צביר כוכבים גלקטי''' (באנגלית: '''Galactic Star Cluster''') הינו אוסף של מאות [[כוכב|כוכבים]] עד עשרות אלפי כוכבים החיים להם יחדיו, נולדו יחד וקשורים כבידתית זה לזה. בגלקסית [[שביל החלב]] מוכרים כמה אלפי צבירים פתוחים, חלקם צעירים מאד ונוצרו באזורי יצירת כוכבים בגלקסיה בעשרות מיליוני השנה האחרונות וחלקם עתיקים יותר.  

גרסה מ־02:38, 6 בינואר 2010

תמונות קודמות שהתפרסמו ב"תמונת החודש"

תמונת החודש - אוקטובר 2009
A370 ACS.jpg
צביר הגלקסיות A370 צולם לאחרונה ע"י מצלמת ACS המורכבת על טלסקופ החלל ע"ש האבל. המצלמה היתה מושבתת זמן מה, וחזרה לפעולה תקינה לאחר משימת החלל במאי 2009, במהלכה תוקנו מספר רכיבים בטלסקופ והותקנו מצלמות חדשות. עוד על משימת החלל לשיקום האבל, תוכלו למצא כאן

צביר הגלקסיות A370 הוא מהצבירים המאסיביים ביותר הידועים ביקום (כ 3×1015 מסות שמש). הוא הצביר הרחוק ביותר (z=0.374) בקטלוג הצבירים Abell. הגלקסיות הצהובות הן לרוב גלקסיות השייכות לצביר, כאשר השתיים הבהירות והגדולות ביותר הן הגלקסיות המרכזיות של הצביר, הנקראות גלקסיות מסוג cD. הקשת הענקית הנראית מצד ימין התגלתה כבר באמצע שנות השמונים, ולמעשה היוותה עדות ראשונה לעידוש כבידתי של גלקסיות רחוקות ע"י צבירים, אולם בעת גילויה התופעה לא הובנה והעולו השערות כי המסדובר בגלקסיות ה"מתפרקות" כתוצאה מהשפעתו הכבידתי של הצביר. רק מאוחר יותר התברר כי הקשת הנ"ל ואחרות כמותה הינה דמות של גלקסיה המצויה ברקע הצביר (הסחה לאדום של 0.724) שעודשה כבידתית ע"י צביר הגלקסיות ודמותה הודגלה ועוותה. ברקע הצביר הנ"ל ניתן להבחין מספר רב של קשתות קטנות יותר בשדה הצביר. ממדידת מיקום וצורת הקשתות ודמויות נוספות של גלקסיות מעודשות ניתן לשחזר את הפוטנציאל הכבידתי של צביר הגלקסיות ולמדוד את מסתו. מדידות אלו מלמדות אותנו, בין היתר, על קיומה של מסה אפלה.


ברוכים הבאים לאסטרופדיה - האנציקלופדיה לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה ומדעי החלל.

תמונת החודש - נובמבר דצמבר 2009
Srvr.jpg
צביר הכוכבים הפתוח הפלאדות (M45) בקבוצת הכוכבים שור. צביר זה קרוי בעברית כימה ( סוברו ביפנית) ובצביר חיים כיום לפחות כ-1500 כוכבים. M45 הינו אחד הצבירים הקרובים ביותר לכדור הארץ (135 פרסק שהם 440 שנות אור). ניתן לראות את צביר הפלאדות בעין בלתי מצוידת בעונת החורף, גם מאזורים עירוניים.צביר כוכבים פתוח או צביר כוכבים גלקטי (באנגלית: Galactic Star Cluster) הינו אוסף של מאות כוכבים עד עשרות אלפי כוכבים החיים להם יחדיו, נולדו יחד וקשורים כבידתית זה לזה. בגלקסית שביל החלב מוכרים כמה אלפי צבירים פתוחים, חלקם צעירים מאד ונוצרו באזורי יצירת כוכבים בגלקסיה בעשרות מיליוני השנה האחרונות וחלקם עתיקים יותר.

צילום: דויד מאלין, המצפה האנגלו-אוסטרלי.