הבדלים בין גרסאות בדף "תנועה עצמית"

מתוך אסטרופדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(קישורים חיצוניים)
(תנועה עצמית מצומצמת (Reduced Proper Motion))
 
שורה 27: שורה 27:
 
מסומנת בד"כ מסומנת באות H ומוגדרת ע"י:
 
מסומנת בד"כ מסומנת באות H ומוגדרת ע"י:
  
<math>H=\,M+5\log_{10}{V}-3.379</math>
+
<math>H=\,M+5\log_{10}{V}-3.379 = m - 5\log_{10}{PM}</math>
  
כאשר M הינה הבהירות המוחלטת של הכוכב, ו- H ניתן בקילומטרים בשניה.
+
כאשר M הינה הבהירות המוחלטת של הכוכב, m הבהירות הנראית ו- H ניתן בקילומטרים בשניה.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה אחרונה מ־01:43, 19 באוגוסט 2010

תנועה עצמית (באנגלית: Proper Motion):

כתוצאה מתנועתם של הכוכבים ושל השמש בגלקסית שביל החלב, אנו רואים את הכוכבים נעים על פני כיפת השמיים, אחד ביחס לשני.

הגדרה

תנועה עצמית של כוכבי העגלה הגדולה. העיגולים מסמנים את מיקומם היחסי של כוכבי העגלה הגדולה ואילו כיווני ואורכי החיצים מראים את תנועתם היחסית ב 100,000 שנה.

את תנועת הכוכבים ביחס לשמש נהוג לחלק לשני רכיבים. הרכיב המאונך לכיפת השמיים (או רכיב התנועה על הקו המחבר בין הצופה והכוכב) נקרא מהירות רדיאלית (Radial Velocity) ומדידתו נעשית באמצעות מדידת ההסחה לאדום או ההסחה לכחול (ראו: אפקט דופלר) של ספקטרום הכוכב. רכיב המהירות המשיקי לכיפת השמיים, שאותו ניתן לקבל על ידי מדידה לאורך זמן של מיקום הכוכבים ביחס לכוכבים אחרים או גלקסיות רחוקות, נקרא תנועה עצמית (Proper Motion). כתוצאה מהתנועה העצמית, הכוכבים נראים לנו נעים על פני כיפת השמיים בתנועה איטית. בשל המרחקים הגדולים אל הכוכבים, התנועה העצמית של הכוכבים בשמיים הינה איטית למדי (בהשוואה לתנועת כוכבי הלכת במערכת השמש, לדוגמה). הכוכב בעל התנועה העצמית הגדולה ביותר הידוע לנו הינו הכוכב של ברנרד (Barnard’s star), שנמצא במרחק של כ-5.9 שנות אור מאיתנו, ותנועתו העצמית היא כ-10.36 שניות קשת בשנה.

באיור משמאל ניתן לראות את כוכבי העגלה הגדולה (הצבע מציין את הסוג הספקטרלי של הכוכב, וגודל העיגול את בהירות הכוכב) ועליהם מסומנים חיצים המראים את מיקומם המחושב עוד 100,000 שנה.

היסטוריה

הראשון שהבחין בתנועה העצמית של הכוכבים היה האסטרונום הבריטי אדמונד האלי (Edmond Halley). בשנת 1710, השווה אדמונד האלי את מיקומי הכוכבים הבהירים כפי שנמדדו בתקופתו עם מדידות שביצע האסטרונום היווני תלמי (Ptolmey) כ-1600 שנה קודם לכן. האלי גילה כי מיקומי הכוכבים סיריוס, אלדבראן וארקטורוס השתנו מעט ביחס למדידות של תלמי. כיום, עם שכלול אמצעי המדידה, התנועה העצמית של כוכבים רבים נמדדת בדיוק רב.

נוסחאות שימושיות

המרה פשוטה בין התנועה העצמית על פני כיפת השמיים בשניות קשת לשנה (PM), לבין המרחק בפרסקים (d) והמהירות המשיקית (V) של העצם בק"מ לשנייה ניתנת ע"י הקשר הבא:

{\rm PM}=\frac{V}{4.74d}


תנועה עצמית מצומצמת (Reduced Proper Motion)

מסומנת בד"כ מסומנת באות H ומוגדרת ע"י:

H=\,M+5\log_{10}{V}-3.379 = m - 5\log_{10}{PM}

כאשר M הינה הבהירות המוחלטת של הכוכב, m הבהירות הנראית ו- H ניתן בקילומטרים בשניה.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


ערן אופק