שלוש שאלות על היקום ועל חיים

שלוש שאלות על היקום ועל חייםמרצה: פרופ' חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.01.2020, 19:00, אולם לב

 

 

 

 

 

 

תקציר ההרצאה

השאלה האם יש חיים ליד כוכבים רחוקים, והאם הם תבוניים, אולי אפילו מתקדמים מאיתנו, מעסיקה כל אדם חושב. בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בחיפוש חיים ביקום שהובילה לפרס נובל לפני מספר חודשים.
אלא שאת התשובות לשאלות הגדולות – יותר מתחום הביולוגיה ופחות מן האסטרונומיה – עדיין לא מצאנו. ייתכן שעל מנת למצאן יהיה עלינו לצאת בעתיד למסע של חקר הגלקסיה שלנו.
ההרצאה תעסוק בשלוש שאלות גדולות מבין השאלות הרבות המוצגות בספר החדש. כולן משמעותיות לעתיד האדם הנבון על פני כדור הארץ ולכן גם לעתידם, או אולי לעברם, של יצורים תבוניים אחרים, אם ישנם כאלה.

ההרצאה בעקבות הוצאת הספר ״מפגשים בשביל החלב״ מאת חגי נצר ועמי בן בסט:
https://www.steimatzky.co.il/catalog/product/view/id/235152/s/mpgwim-bwbil-hhlb/category/546/

 

סימולטורים קוונטים

סימולטורים קוונטיםמרצה: ד״ר ארז זהר

האוניברסיטה העיברית בירושלים

רביעי, 8.1.2020, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מכניקת הקוונטים נתקלת בקשיים חישוביים כשמדובר במערכות רב-גופיות, כמו בפיסיקת החלקיקים או בזו של המצב המוצק. מודלים כאלה מכילים מספר רב של דרגות חופש והטיפול בהן הופך להיות קשה עד בלתי אפשרי ככל שעוסקים במערכת גדולה יותר. עוד בשנות השמונים, ריצ'רד פיינמן הציע פתרון אפשרי לבעיה: למידה של מערכות קוונטיות באמצעות מערכות קוונטיות אחרות. מה שהיה כמעט רעיון מופשט בזמנו, הפך היום למציאות: בדרך למחשב הקוונטי, פיסיקאים הגיעו להישגים מרשימים מאד בתיאוריה ובניסוי, שמאפשרים בניה של סימולטורים קוונטיים – מערכות קוונטיות שניתן לשלוט בהן במעבדה, ומחקות את התנהגותן של מערכות אחרות, שלא ניתן לחקור באופן נסיוני או תיאורטי. בהרצאה אציג את הקשיים בטיפול במערכות קוונטיות רב גופיות ואת תחום הסימולציה הקוונטית, שבו משתמשים בסימולטורים כדי לחקור תופעות שעד כה הדרך אליהן היתה חסומה בפנינו.

מפלצות קדומות

מפלצות קדומותמרצה: ד"ר בני טרכטנברוט

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 11.12.2019, 19:00, אולם לב

 

תקציר ההרצאה

החורים השחורים הענקיים הראשונים ביקום – עד כמה הם ענקיים? מה אנחנו יודעים (או לא יודעים) על תהליך היווצרותם ועל הגידול המהיר שלהם? ומה הקשר לגלקסיות בהן הם גדלים, ולחורים השחורים המוכרים לנו מהתקופה הנוכחית ביקום?

 

חיתוך הזהב

חיתוך הזהבמרצה: פרופ' מריו ליביו

מחבר רב-המכר ״חיתוך הזהב״

רביעי, 6.11.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

המספר 1.6180339887 הוא מספר לא רציונלי שמבטא יחס מיוחד במינו הידוע ברבים כ"חיתוך הזהב" או "יחס הזהב". יש לו נטייה מסתורית להופיע במקומות שונים, משונים ומפתיעים: בקונכיות, בתפרחות של חמניות, בגבישים, בצורותיהן של גלקסיות שיש בהן מילארדי כוכבים, ביצירות, אמנות, באדריכלות, במוסיקה…. יש הטוענים שהוא קשור גם בהתנהגותה של בורסת המניות! מאז ימי יוון העתיקה יחס הזהב מעסיק את דעתם של מתמטיקאים, פילוסופים, פסיכולוגים, מדענים ואמנים, משוררים ומלחינים. היו שייחסו לו תכונות קסם ויש שכינו אותו "המספר האלוהי" המצוי בכול.
פרופ' מריו ליביו יספר לנו את סיפורו של המספר המופלא המתאר את העולם כמקום משכנם של סדר, יופי ותעלומה נצחית, ויספר את סיפורם של "המכורים" למספר, מאוקלידס ועד סלבדור דאלי, מליאונרדו דה וינצ`י ועד דביסי וברטוק.

צל ואור של חור שחור

צל ואור של חור שחורמרצה: פרופ' עמיר לוינסון

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 5.6.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לפני מספר שבועות פורסמה לראשונה תמונה של חור שחור ענק בגלקסיה קרובה לשביל החלב. התמונה, בה נראה צלו של החור השחור על רקע קרינה הנפלטת מחומר המקיף אותו, צולמה באמצעות טלסקופ מיוחד שזכה לשם “טלסקופ אופק האירועים”, שפותח במסגרת מיזם בינלאומי שהוקם במיוחד למטרה זו.
בהרצאה אסביר את חשיבות התגלית, וכיצד היא שופכת אור על אותם אובייקטים מוזרים שמרתקים את האנושות מזה עשורים רבים.

פיקסלים עתיקים

פיקסלים עתיקיםמרצה: מר מיכאל צוקראן

https://www.michaelastro.com/

רביעי, 15.5.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

איך בעצם מצלמים תמונות של החלל?

צילום כוכבים הוא אחד התחומים המאתגרים בעולם הצילום והמדע. כיצד ניתן בעזרת עדשה ומצלמה על כדור הארץ לתפוס אובייקט שנמצא מאות ומיליוני שנות אור בחלל החיצון? מיכאל צוקראן יספק הצצה אל תוך עולם צילום הכוכבים, ואל עולמו של הצלם הנדרש לעמוד באתגרים מנטליים ופיסיים לא פשוטים כדי לתעד גרמי שמיים.

מיכאל צוקראן, צלם אסטרונומי עם ניסיון עשיר, העומד מאחורי פיתוח טכניקות חדשניות בעיבוד תמונות אסטרונומיות, יספר לכם על המסע האישי שלו אל תוך היקום העמוק.

גלקסיות קטנות — בעיות גדולות

מרצה: ד"ר יעקב פאירמן

האוניברסיטה העברית

רביעי, 10.4.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

פעם סיפרו לנו שגלקסיות הן רחוקות מאוד וגדולות מאוד. לדוגמה, הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר אלינו, לשביל החלב, היא גלקסיית אנדרומדה, השוכנת במרחק של כשני מיליון שנות אור ויש בה כ-400 מיליארד כוכבים. עם זאת, בעשורים האחרונים התגלו גם גלקסיות קרובות וקטנות (יחסית, כמובן). בהרצאה זו אספר על גלקסיות ננסיות (dwarf galaxies) — איך הן התגלו? כיצד הן נראות? ואילו אתגרים הן מציבות בפני ההבנה שלנו באסטרופיזיקה וקוסמולוגיה?

כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש

מרצה: פרופ' צבי מזא"ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 27.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדים

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדיםמרצה: מר אילן מנוליס

מכון ויצמן למדע

רביעי, 6.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אז למה מאדים? (עם סימן שאלה)

שוב ושוב עולה בכלי התקשורת ובמדיה החברתית נושא הטיסה המאוישת למאדים כאפשרות סבירה. בהרצאה זו נסקור את המיזמים שעלו (ונפלו) במהלך השנים של קיום המין האנושי במקומות שונים. נבחן את הקשיים הניצבים בפני טיסה מאוישת למאדים, הן מן ההיבט הטכנולוגי והן מן ההיבט הכלכלי וננסה להסביר מדוע הטיסה המאוישת למאדים, בהינתן הטכנולוגיה העכשווית, הנה רחוקה, רחוקה מאוד – עד בלתי אפשרית. בסוף ההרצאה נצפה במספר סרטונים המתארים את קשיי החיים בחלל.

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

מרצה: ד"ר לב טל-אור

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 2.1.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב של ברנרד נמצא במרחק של שש שנות אור ממערכת השמש, ונחשב ל"שכן ממול" במונחים גלקטיים. רק מערכת כוכבים אחת, אלפא קנטאורי, קרובה אלינו יותר ממנו. בשנת 2018, אחרי שאלפי פלנטות זוהו סביב כוכבים רחוקים בהרבה, הצליח צוות חוקרים בינלאומי לזהות כוכב-לכת המקיף את הכוכב של ברנרד: פלנטה סלעית וקפואה, בעלת מסה גדולה פי שלושה לפחות מכדור-הארץ, המקיפה את הכוכב כל 233 יום.

מאז שהתגלה בשנת 1916 על-ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד ככוכב המהיר ביותר על כיפת השמים, הכוכב של ברנרד נחקר לעומק. חיפוש כוכבי-לכת המקיפים אותו החל כבר באמצע המאה שעברה בשיטת האסטרומטריה: מדידה מדויקת של מיקום הכוכב על-פני כיפת השמים. בשנות ה-60 אף טען אסטרונום הולנדי בשם פיטר ואן דר קאמפ כי הצליח לגלות בעזרת שיטה זו כוכב-לכת המקיף את הכוכב השכן אחת ל-20 שנה בערך. לצערו, הטענה שלו התבררה בדיעבד כשגיאת מדידה.

בהרצאה אסקור בקצרה את השיטות השונות לגילוי כוכבי-לכת סביב הכוכבים הקרובים למערכת השמש. אספר איך גילינו השנה את כוכב-הלכת הראשון סביב כוכב ברנרד, למרות העדר הצלחה עד שנה זו. לבסוף, אנסה להעריך את ההשפעה של הגילוי על התפתחויות עתידיות בתחום חקר כוכבי-הלכת מחוץ למערכת השמש.