צל ואור של חור שחור

צל ואור של חור שחורמרצה: פרופ' עמיר לוינסון

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 5.6.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לפני מספר שבועות פורסמה לראשונה תמונה של חור שחור ענק בגלקסיה קרובה לשביל החלב. התמונה, בה נראה צלו של החור השחור על רקע קרינה הנפלטת מחומר המקיף אותו, צולמה באמצעות טלסקופ מיוחד שזכה לשם “טלסקופ אופק האירועים”, שפותח במסגרת מיזם בינלאומי שהוקם במיוחד למטרה זו.
בהרצאה אסביר את חשיבות התגלית, וכיצד היא שופכת אור על אותם אובייקטים מוזרים שמרתקים את האנושות מזה עשורים רבים.

פיקסלים עתיקים

פיקסלים עתיקיםמרצה: מר מיכאל צוקראן

https://www.michaelastro.com/

רביעי, 15.5.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

איך בעצם מצלמים תמונות של החלל?

צילום כוכבים הוא אחד התחומים המאתגרים בעולם הצילום והמדע. כיצד ניתן בעזרת עדשה ומצלמה על כדור הארץ לתפוס אובייקט שנמצא מאות ומיליוני שנות אור בחלל החיצון? מיכאל צוקראן יספק הצצה אל תוך עולם צילום הכוכבים, ואל עולמו של הצלם הנדרש לעמוד באתגרים מנטליים ופיסיים לא פשוטים כדי לתעד גרמי שמיים.

מיכאל צוקראן, צלם אסטרונומי עם ניסיון עשיר, העומד מאחורי פיתוח טכניקות חדשניות בעיבוד תמונות אסטרונומיות, יספר לכם על המסע האישי שלו אל תוך היקום העמוק.

גלקסיות קטנות — בעיות גדולות

מרצה: ד"ר יעקב פאירמן

האוניברסיטה העברית

רביעי, 10.4.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

פעם סיפרו לנו שגלקסיות הן רחוקות מאוד וגדולות מאוד. לדוגמה, הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר אלינו, לשביל החלב, היא גלקסיית אנדרומדה, השוכנת במרחק של כשני מיליון שנות אור ויש בה כ-400 מיליארד כוכבים. עם זאת, בעשורים האחרונים התגלו גם גלקסיות קרובות וקטנות (יחסית, כמובן). בהרצאה זו אספר על גלקסיות ננסיות (dwarf galaxies) — איך הן התגלו? כיצד הן נראות? ואילו אתגרים הן מציבות בפני ההבנה שלנו באסטרופיזיקה וקוסמולוגיה?

כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש

מרצה: פרופ' צבי מזא"ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 27.3.2019, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי.

לצפיה בשידור החי לחצו כאן

השידור החי לא עובד? לחצו כאן!

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדים

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדיםמרצה: מר אילן מנוליס

מכון ויצמן למדע

רביעי, 6.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אז למה מאדים? (עם סימן שאלה)

שוב ושוב עולה בכלי התקשורת ובמדיה החברתית נושא הטיסה המאוישת למאדים כאפשרות סבירה. בהרצאה זו נסקור את המיזמים שעלו (ונפלו) במהלך השנים של קיום המין האנושי במקומות שונים. נבחן את הקשיים הניצבים בפני טיסה מאוישת למאדים, הן מן ההיבט הטכנולוגי והן מן ההיבט הכלכלי וננסה להסביר מדוע הטיסה המאוישת למאדים, בהינתן הטכנולוגיה העכשווית, הנה רחוקה, רחוקה מאוד – עד בלתי אפשרית. בסוף ההרצאה נצפה במספר סרטונים המתארים את קשיי החיים בחלל.

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

מרצה: ד"ר לב טל-אור

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 2.1.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב של ברנרד נמצא במרחק של שש שנות אור ממערכת השמש, ונחשב ל"שכן ממול" במונחים גלקטיים. רק מערכת כוכבים אחת, אלפא קנטאורי, קרובה אלינו יותר ממנו. בשנת 2018, אחרי שאלפי פלנטות זוהו סביב כוכבים רחוקים בהרבה, הצליח צוות חוקרים בינלאומי לזהות כוכב-לכת המקיף את הכוכב של ברנרד: פלנטה סלעית וקפואה, בעלת מסה גדולה פי שלושה לפחות מכדור-הארץ, המקיפה את הכוכב כל 233 יום.

מאז שהתגלה בשנת 1916 על-ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד ככוכב המהיר ביותר על כיפת השמים, הכוכב של ברנרד נחקר לעומק. חיפוש כוכבי-לכת המקיפים אותו החל כבר באמצע המאה שעברה בשיטת האסטרומטריה: מדידה מדויקת של מיקום הכוכב על-פני כיפת השמים. בשנות ה-60 אף טען אסטרונום הולנדי בשם פיטר ואן דר קאמפ כי הצליח לגלות בעזרת שיטה זו כוכב-לכת המקיף את הכוכב השכן אחת ל-20 שנה בערך. לצערו, הטענה שלו התבררה בדיעבד כשגיאת מדידה.

בהרצאה אסקור בקצרה את השיטות השונות לגילוי כוכבי-לכת סביב הכוכבים הקרובים למערכת השמש. אספר איך גילינו השנה את כוכב-הלכת הראשון סביב כוכב ברנרד, למרות העדר הצלחה עד שנה זו. לבסוף, אנסה להעריך את ההשפעה של הגילוי על התפתחויות עתידיות בתחום חקר כוכבי-הלכת מחוץ למערכת השמש.

 

מנחיתים את החללית הישראלית הראשונה על הירח

מנחיתים את החללית הישראלית הראשונה על הירח

מרצה: מר יואב לנדסמן

SpaceIL

רביעי, 12.12.2018, 19:00, אולם לב

 

תקציר ההרצאה

בתחילת 2019 תשוגר החללית של עמותת SpaceIL, שמשימתה לנחות על הירח. משימה זו, שתהיה הראשונה מסוגה בעולם לארגון פרטי, מסמלת את הקידמה והיכולת המדעית והטכנולוגית של ישראל. מטרתה הנוספת של SpaceIL היא חינוך למדע וטכנולוגיה, והעמותה ממנפת את משימתה ההנדסית להשראה חינוכית עבור ילדים ונוער בארץ. בהרצאה תשמעו על אתגרי הפיתוח שאיתם התמודד צוות ההנדסה במהלך הפרויקט, ועל ההכנות לשיגור ולמשימה עצמה.

מדוע שמי הלילה אפלים?

מדוע שמי הלילה אפלים?

מרצה: פרופ' ערן אופק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.11.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לעתים שאלות פשוטות מובילות לתובנות עמוקות לגבי העולם בו אנו חיים. שאלה אחת כזו הנה "מדוע שמי הלילה אפלים?". בהרצאה ננסה לענות על השאלה, שלה השלכות על היווצרות היקום בו אנו חיים, ועל הקוסמולוגיה המודרנית.

נתוני עתק ולמידת מכונה באסטרופיזיקה

נתוני עתק ולמידת מכונה באסטרופיזיקה

מרצה: פרופ' דובי פוזננסקי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 31.10.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בשנים האחרונות החלו אסטרופיזיקאים להתמודד עם כמויות הולכות וגדלות של מידע, שגם נעשה עשיר ומורכב יותר. אל ההזדמנות לגילויים חדשים מצטרף הצורך בשינוי האופן בו אנו מטפלים במידע ומנתחים אותו. בהרצאה נבין מהם נתוני עתק (big data), מהי למידת מכונה (machine learning), וכיצד הם משנים היום את עולם האסטרופיזיקה.

עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

מרצה: ד"ר עדי ציטרין

אוניברסיטת בן-גוריון

רביעי, 6.6.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

גופים מסיביים בשמיים פועלים כמעיין זכוכיות מגדלת קוסמיות המגדילות גופים רחוקים יותר הנמצאים מאחוריהן. מדידות עידוש כבידתי שנעשו לפני 99 שנים, בתום ימי מלחמת העולם הראשונה, איששו את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, והפכו אותו כמעט בין לילה למדען המפורסם שהוא. בהרצאה אסקור את המדע הנעשה בעזרת עדשות כבידה – החל מסיפור אישוש תורת היחסות ועד למדע תחרותי עכשווי כגון חקר החומר האפל, כוכבי-לכת במערכות שמש אחרות, וכן – בשל כושר ההגדלה של עדשות קוסמיות אלה – הגלקסיות הראשונות ביקום.