כוכבים מתים בשידור חי

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האוויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לשידור החי בזום,    לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

 

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה לה

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה להמרצה: פרופ׳ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.5.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לשידור החי בזום,    לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכ״א מעסיקה אנשי מדע מאות בשנים. מים הם מרכיב הכרחי לקיום חיים ולכן הדרך לגלות חיים היא לחפש מים או סימנים לנוכחותם. נתמקד באופן בו נוצרו גופים עתירי מים במערכת השמש ובדרך בה הגיעו מים לכ״א ולשאר כוכבי הלכת. מחקר בסוגיות אלה נעזר במשימות חלל; נתאר תגליות  – בחלקן מפתיעות – של הנועזות שבהן: חלליות שהנחיתו רובוטים על מאדים, חללית שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט, או חללית שהרחיקה לכת מעבר למרחב תנועתן של הפלנטות במערכת השמש. כך התגלו על פני הקרקע של מאדים סימנים המעידים על קיום מים בעבר הרחוק, ובירחים קפואים רחוקים התגלו התפרצויות מים מתוך משטחי קרח, המעידים על קיום אוקיינוסים תת-קרקעיים, ועוד. לאחרונה התגלו אלפי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, ביניהם גם כאלה הנמצאים באזור תומך בחיים – אזור בו מים קיימים במצב נוזלי. נדון בהסברים לתגליות אלה עם המבט לעתיד, וננסה להסיק, האם אנחנו לבד?…

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים: עוד שיחת השכמה מקופרניקוס?

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 06.04.2022, 19:00

תקציר ההרצאה


החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום.

אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ.

מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.

על הסיבובים של כדורי השמים: גלגוליה של המהפכה הקופרניקאית

על הסיבובים של כדורי השמים

מרצה: פרופ’ צבי מזא”ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 12.01.2022, 19:00

תקציר ההרצאה

במשך אלפי שנים דמיינו בני האדם את רקיע השמים שבו משובצים הכוכבים ככיפה עגולה המסתובבת מסביב לכדור הארץ העומד במרכז, והשמש וכוכבי הלכת נעים סביבו.

בשנת 1543, יצא לאור הספר על הסיבובים של כדורי השמים (De revolutionibus orbium coelestium ), שעה שמחברו, ניקולאוס קופרניקוס, שכב על ערש דווי בפינה רחוקה בצפון פולין. הספר התניע מהפכה אשר ערערה את תפיסתו של האדם על עצמו כמרכז היקום.

סיפורה של המהפכה הקופרניקאית הוא דרמה השזורה משלושה חוטים של עלילה: הופעתה וקבלתה של התיאוריה שלפיה השמש עומדת במרכז וסביבה חגים כוכבי הלכת; פיתוח הטלסקופ על ידי גלילאו, שהייתה לו תרומה חשובה לקבלת המודל של קופרניקוס; והקונפליקט המדעי-הדתי שליווה את המהפכה.

הצטרפו אלינו להרצאה בעקבות ספרו החדש של פרופ’ צבי מזא”ה, בה הוא יספר לנו על אחת מהמהפכות הגדולות והמשפיעות ביותר על העולם.

ג׳יימס ווב: הטלסקופ שיראה הכי עמוק אל היקום

מרצה: ד״ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.12.2021, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר 25 שנה וכ-10 מיליארד דולר, טלסקופ ג׳יימס ווב, טלסקופ החלל הגדול ביותר שאי פעם נבנה, סופסוף מוכן לשיגור. הוא יאפשר לנו לראות את הגלקסיות הראשונות ביקום, את תהליך ההווצרות של כוכבים וכוכבי לכת, והוא עשוי להיות הטלסקופ שיגלה לראשונה סימני חיים על כוכבי לכת אחרים. אבל לפני שזה יקרה, הוא צריך לשרוד את תהליך השיגור, את הפתיחה המורכבת, ואת ההגעה לנקודת התצפית שלו במרחק של מליון וחצי ק״מ מכדוה״א, ללא אף תקלה. הצטרפו אלינו לשמוע על הטלסקופ הייחודי הזה, המדע שהוא יאפשר, והאתגרים שעומדים בפניו עם שיגורו.

שלוש שאלות על היקום ועל חיים

שלוש שאלות על היקום ועל חייםמרצה: פרופ’ חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.01.2020, 19:00, אולם לב

 

 

 

 

 

 

תקציר ההרצאה

השאלה האם יש חיים ליד כוכבים רחוקים, והאם הם תבוניים, אולי אפילו מתקדמים מאיתנו, מעסיקה כל אדם חושב. בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בחיפוש חיים ביקום שהובילה לפרס נובל לפני מספר חודשים.
אלא שאת התשובות לשאלות הגדולות – יותר מתחום הביולוגיה ופחות מן האסטרונומיה – עדיין לא מצאנו. ייתכן שעל מנת למצאן יהיה עלינו לצאת בעתיד למסע של חקר הגלקסיה שלנו.
ההרצאה תעסוק בשלוש שאלות גדולות מבין השאלות הרבות המוצגות בספר החדש. כולן משמעותיות לעתיד האדם הנבון על פני כדור הארץ ולכן גם לעתידם, או אולי לעברם, של יצורים תבוניים אחרים, אם ישנם כאלה.

ההרצאה בעקבות הוצאת הספר ״מפגשים בשביל החלב״ מאת חגי נצר ועמי בן בסט:
https://www.steimatzky.co.il/catalog/product/view/id/235152/s/mpgwim-bwbil-hhlb/category/546/

 

סימולטורים קוונטים

סימולטורים קוונטיםמרצה: ד״ר ארז זהר

האוניברסיטה העיברית בירושלים

רביעי, 8.1.2020, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מכניקת הקוונטים נתקלת בקשיים חישוביים כשמדובר במערכות רב-גופיות, כמו בפיסיקת החלקיקים או בזו של המצב המוצק. מודלים כאלה מכילים מספר רב של דרגות חופש והטיפול בהן הופך להיות קשה עד בלתי אפשרי ככל שעוסקים במערכת גדולה יותר. עוד בשנות השמונים, ריצ’רד פיינמן הציע פתרון אפשרי לבעיה: למידה של מערכות קוונטיות באמצעות מערכות קוונטיות אחרות. מה שהיה כמעט רעיון מופשט בזמנו, הפך היום למציאות: בדרך למחשב הקוונטי, פיסיקאים הגיעו להישגים מרשימים מאד בתיאוריה ובניסוי, שמאפשרים בניה של סימולטורים קוונטיים – מערכות קוונטיות שניתן לשלוט בהן במעבדה, ומחקות את התנהגותן של מערכות אחרות, שלא ניתן לחקור באופן נסיוני או תיאורטי. בהרצאה אציג את הקשיים בטיפול במערכות קוונטיות רב גופיות ואת תחום הסימולציה הקוונטית, שבו משתמשים בסימולטורים כדי לחקור תופעות שעד כה הדרך אליהן היתה חסומה בפנינו.

מפלצות קדומות

מפלצות קדומותמרצה: ד”ר בני טרכטנברוט

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 11.12.2019, 19:00, אולם לב

 

תקציר ההרצאה

החורים השחורים הענקיים הראשונים ביקום – עד כמה הם ענקיים? מה אנחנו יודעים (או לא יודעים) על תהליך היווצרותם ועל הגידול המהיר שלהם? ומה הקשר לגלקסיות בהן הם גדלים, ולחורים השחורים המוכרים לנו מהתקופה הנוכחית ביקום?

 

חיתוך הזהב

חיתוך הזהבמרצה: פרופ’ מריו ליביו

מחבר רב-המכר ״חיתוך הזהב״

רביעי, 6.11.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

המספר 1.6180339887 הוא מספר לא רציונלי שמבטא יחס מיוחד במינו הידוע ברבים כ”חיתוך הזהב” או “יחס הזהב”. יש לו נטייה מסתורית להופיע במקומות שונים, משונים ומפתיעים: בקונכיות, בתפרחות של חמניות, בגבישים, בצורותיהן של גלקסיות שיש בהן מילארדי כוכבים, ביצירות, אמנות, באדריכלות, במוסיקה…. יש הטוענים שהוא קשור גם בהתנהגותה של בורסת המניות! מאז ימי יוון העתיקה יחס הזהב מעסיק את דעתם של מתמטיקאים, פילוסופים, פסיכולוגים, מדענים ואמנים, משוררים ומלחינים. היו שייחסו לו תכונות קסם ויש שכינו אותו “המספר האלוהי” המצוי בכול.
פרופ’ מריו ליביו יספר לנו את סיפורו של המספר המופלא המתאר את העולם כמקום משכנם של סדר, יופי ותעלומה נצחית, ויספר את סיפורם של “המכורים” למספר, מאוקלידס ועד סלבדור דאלי, מליאונרדו דה וינצ`י ועד דביסי וברטוק.

צל ואור של חור שחור

צל ואור של חור שחורמרצה: פרופ’ עמיר לוינסון

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 5.6.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לפני מספר שבועות פורסמה לראשונה תמונה של חור שחור ענק בגלקסיה קרובה לשביל החלב. התמונה, בה נראה צלו של החור השחור על רקע קרינה הנפלטת מחומר המקיף אותו, צולמה באמצעות טלסקופ מיוחד שזכה לשם “טלסקופ אופק האירועים”, שפותח במסגרת מיזם בינלאומי שהוקם במיוחד למטרה זו.
בהרצאה אסביר את חשיבות התגלית, וכיצד היא שופכת אור על אותם אובייקטים מוזרים שמרתקים את האנושות מזה עשורים רבים.