כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש

מרצה: פרופ' צבי מזא"ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 27.3.2019, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי.

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדים

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדיםמרצה: מר אילן מנוליס

מכון ויצמן למדע

רביעי, 6.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אז למה מאדים? (עם סימן שאלה)

שוב ושוב עולה בכלי התקשורת ובמדיה החברתית נושא הטיסה המאוישת למאדים כאפשרות סבירה. בהרצאה זו נסקור את המיזמים שעלו (ונפלו) במהלך השנים של קיום המין האנושי במקומות שונים. נבחן את הקשיים הניצבים בפני טיסה מאוישת למאדים, הן מן ההיבט הטכנולוגי והן מן ההיבט הכלכלי וננסה להסביר מדוע הטיסה המאוישת למאדים, בהינתן הטכנולוגיה העכשווית, הנה רחוקה, רחוקה מאוד – עד בלתי אפשרית. בסוף ההרצאה נצפה במספר סרטונים המתארים את קשיי החיים בחלל.

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

מרצה: ד"ר לב טל-אור

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 2.1.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב של ברנרד נמצא במרחק של שש שנות אור ממערכת השמש, ונחשב ל"שכן ממול" במונחים גלקטיים. רק מערכת כוכבים אחת, אלפא קנטאורי, קרובה אלינו יותר ממנו. בשנת 2018, אחרי שאלפי פלנטות זוהו סביב כוכבים רחוקים בהרבה, הצליח צוות חוקרים בינלאומי לזהות כוכב-לכת המקיף את הכוכב של ברנרד: פלנטה סלעית וקפואה, בעלת מסה גדולה פי שלושה לפחות מכדור-הארץ, המקיפה את הכוכב כל 233 יום.

מאז שהתגלה בשנת 1916 על-ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד ככוכב המהיר ביותר על כיפת השמים, הכוכב של ברנרד נחקר לעומק. חיפוש כוכבי-לכת המקיפים אותו החל כבר באמצע המאה שעברה בשיטת האסטרומטריה: מדידה מדויקת של מיקום הכוכב על-פני כיפת השמים. בשנות ה-60 אף טען אסטרונום הולנדי בשם פיטר ואן דר קאמפ כי הצליח לגלות בעזרת שיטה זו כוכב-לכת המקיף את הכוכב השכן אחת ל-20 שנה בערך. לצערו, הטענה שלו התבררה בדיעבד כשגיאת מדידה.

בהרצאה אסקור בקצרה את השיטות השונות לגילוי כוכבי-לכת סביב הכוכבים הקרובים למערכת השמש. אספר איך גילינו השנה את כוכב-הלכת הראשון סביב כוכב ברנרד, למרות העדר הצלחה עד שנה זו. לבסוף, אנסה להעריך את ההשפעה של הגילוי על התפתחויות עתידיות בתחום חקר כוכבי-הלכת מחוץ למערכת השמש.

 

מנחיתים את החללית הישראלית הראשונה על הירח

מנחיתים את החללית הישראלית הראשונה על הירח

מרצה: מר יואב לנדסמן

SpaceIL

רביעי, 12.12.2018, 19:00, אולם לב

 

תקציר ההרצאה

בתחילת 2019 תשוגר החללית של עמותת SpaceIL, שמשימתה לנחות על הירח. משימה זו, שתהיה הראשונה מסוגה בעולם לארגון פרטי, מסמלת את הקידמה והיכולת המדעית והטכנולוגית של ישראל. מטרתה הנוספת של SpaceIL היא חינוך למדע וטכנולוגיה, והעמותה ממנפת את משימתה ההנדסית להשראה חינוכית עבור ילדים ונוער בארץ. בהרצאה תשמעו על אתגרי הפיתוח שאיתם התמודד צוות ההנדסה במהלך הפרויקט, ועל ההכנות לשיגור ולמשימה עצמה.

מדוע שמי הלילה אפלים?

מדוע שמי הלילה אפלים?

מרצה: פרופ' ערן אופק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.11.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לעתים שאלות פשוטות מובילות לתובנות עמוקות לגבי העולם בו אנו חיים. שאלה אחת כזו הנה "מדוע שמי הלילה אפלים?". בהרצאה ננסה לענות על השאלה, שלה השלכות על היווצרות היקום בו אנו חיים, ועל הקוסמולוגיה המודרנית.

נתוני עתק ולמידת מכונה באסטרופיזיקה

נתוני עתק ולמידת מכונה באסטרופיזיקה

מרצה: פרופ' דובי פוזננסקי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 31.10.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בשנים האחרונות החלו אסטרופיזיקאים להתמודד עם כמויות הולכות וגדלות של מידע, שגם נעשה עשיר ומורכב יותר. אל ההזדמנות לגילויים חדשים מצטרף הצורך בשינוי האופן בו אנו מטפלים במידע ומנתחים אותו. בהרצאה נבין מהם נתוני עתק (big data), מהי למידת מכונה (machine learning), וכיצד הם משנים היום את עולם האסטרופיזיקה.

עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

עידוש כבידתי, חומר אפל והגלקסיות הראשונות ביקום

מרצה: ד"ר עדי ציטרין

אוניברסיטת בן-גוריון

רביעי, 6.6.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

גופים מסיביים בשמיים פועלים כמעיין זכוכיות מגדלת קוסמיות המגדילות גופים רחוקים יותר הנמצאים מאחוריהן. מדידות עידוש כבידתי שנעשו לפני 99 שנים, בתום ימי מלחמת העולם הראשונה, איששו את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, והפכו אותו כמעט בין לילה למדען המפורסם שהוא. בהרצאה אסקור את המדע הנעשה בעזרת עדשות כבידה – החל מסיפור אישוש תורת היחסות ועד למדע תחרותי עכשווי כגון חקר החומר האפל, כוכבי-לכת במערכות שמש אחרות, וכן – בשל כושר ההגדלה של עדשות קוסמיות אלה – הגלקסיות הראשונות ביקום.

אסטרוביולוגיה – המצוד אחר חיים ביקום

אסטרוביולוגיה – המצוד אחר חיים ביקום

מרצה: ד"ר רעות סורק-אברמוביץ'

מרכז מדע ים המלח והערבה

אגודת מאדים הישראלית

רביעי, 23.5.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

יש חיים ביקום! באמת! בואו לראות אלו חיים מוזרים יש בכדור-הארץ, ומה הסיכוי למצוא אותם בחלל.

מדע האסטרוביולוגיה מרכז תחומים מרתקים כמו גיאולוגיה, אבולוציה, מיקרוביולוגיה, ביג דאטה, רובוטיקה, ועוד. השאלות שאני נהנית לחקור: איך התחילו החיים על כדור-הארץ? איך מגלים חיים על כוכב-לכת מרוחק? מי גר בסביבות חיים קיצוניות להחריד, והאם ניתן להרוויח פתרונות ביוטכנולוגיים מחיידקים?

החומר האפל והכוכבים הראשונים ביקום

החומר האפל והכוכבים הראשונים ביקום

מרצה: פרופ' רנן ברקנא

אוניברסיטת תל-אביב

יום שלישי, 1.5.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

קהילת האסטרונומיה בעולם געשה בפברואר האחרון בעקבות גילוי כפול, מפתיע במיוחד: קליטה ראשונה של גלי רדיו מתקופת היווצרות הכוכבים, ורמז ראשון לגבי תכונות החומר האפל, רמז שנבע מתכונות מפתיעות של גלי הרדיו שנקלטו. נרחיב לגבי החומר האפל: זהו רוב החומר ביקום, אך הוא מסתורי: אנו לא יודעים ממה הוא מורכב וכיצד נוצר. נסביר גם על היווצרות הכוכבים הראשונים: זו הייתה אבן דרך בהתפתחות היקום, ותקופה מוקדמת זו נחקרת כעת לראשונה, עם טלסקופים הצופים בתחום גלי הרדיו. בעזרת תצפיות נוספות, נדע בקרוב אם אכן ניתן לחקור את החומר האפל מניתוח גלי הרדיו הקוסמיים.

איך באים יסודות לעולם?

איך באים יסודות לעולם?

מרצה: פרופ' דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

יום ראשון, 25.3.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במשך כמה מאות מליוני שנותיו הראשונות, היה ליקום הרכב כימי דו-גוני: רק מימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים ואיתם סופרנובות – הפיצוצים של כוכבים מסוימים בסוף חייהם – הביאה לעושר הכימי שממשיך להתפתח ושאנו חלק ממנו. סופרנובות הן דרכו העיקרית של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.