כוכבים מתים בשידור חי

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האוויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לשידור החי בזום,    לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

 

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה לה

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה להמרצה: פרופ׳ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.5.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לשידור החי בזום,    לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכ״א מעסיקה אנשי מדע מאות בשנים. מים הם מרכיב הכרחי לקיום חיים ולכן הדרך לגלות חיים היא לחפש מים או סימנים לנוכחותם. נתמקד באופן בו נוצרו גופים עתירי מים במערכת השמש ובדרך בה הגיעו מים לכ״א ולשאר כוכבי הלכת. מחקר בסוגיות אלה נעזר במשימות חלל; נתאר תגליות  – בחלקן מפתיעות – של הנועזות שבהן: חלליות שהנחיתו רובוטים על מאדים, חללית שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט, או חללית שהרחיקה לכת מעבר למרחב תנועתן של הפלנטות במערכת השמש. כך התגלו על פני הקרקע של מאדים סימנים המעידים על קיום מים בעבר הרחוק, ובירחים קפואים רחוקים התגלו התפרצויות מים מתוך משטחי קרח, המעידים על קיום אוקיינוסים תת-קרקעיים, ועוד. לאחרונה התגלו אלפי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, ביניהם גם כאלה הנמצאים באזור תומך בחיים – אזור בו מים קיימים במצב נוזלי. נדון בהסברים לתגליות אלה עם המבט לעתיד, וננסה להסיק, האם אנחנו לבד?…

ג׳יימס ווב: הטלסקופ שיראה הכי עמוק אל היקום

מרצה: ד״ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.12.2021, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר 25 שנה וכ-10 מיליארד דולר, טלסקופ ג׳יימס ווב, טלסקופ החלל הגדול ביותר שאי פעם נבנה, סופסוף מוכן לשיגור. הוא יאפשר לנו לראות את הגלקסיות הראשונות ביקום, את תהליך ההווצרות של כוכבים וכוכבי לכת, והוא עשוי להיות הטלסקופ שיגלה לראשונה סימני חיים על כוכבי לכת אחרים. אבל לפני שזה יקרה, הוא צריך לשרוד את תהליך השיגור, את הפתיחה המורכבת, ואת ההגעה לנקודת התצפית שלו במרחק של מליון וחצי ק״מ מכדוה״א, ללא אף תקלה. הצטרפו אלינו לשמוע על הטלסקופ הייחודי הזה, המדע שהוא יאפשר, והאתגרים שעומדים בפניו עם שיגורו.

שלוש שאלות על היקום ועל חיים

שלוש שאלות על היקום ועל חייםמרצה: פרופ’ חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.01.2020, 19:00, אולם לב

 

 

 

 

 

 

תקציר ההרצאה

השאלה האם יש חיים ליד כוכבים רחוקים, והאם הם תבוניים, אולי אפילו מתקדמים מאיתנו, מעסיקה כל אדם חושב. בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בחיפוש חיים ביקום שהובילה לפרס נובל לפני מספר חודשים.
אלא שאת התשובות לשאלות הגדולות – יותר מתחום הביולוגיה ופחות מן האסטרונומיה – עדיין לא מצאנו. ייתכן שעל מנת למצאן יהיה עלינו לצאת בעתיד למסע של חקר הגלקסיה שלנו.
ההרצאה תעסוק בשלוש שאלות גדולות מבין השאלות הרבות המוצגות בספר החדש. כולן משמעותיות לעתיד האדם הנבון על פני כדור הארץ ולכן גם לעתידם, או אולי לעברם, של יצורים תבוניים אחרים, אם ישנם כאלה.

ההרצאה בעקבות הוצאת הספר ״מפגשים בשביל החלב״ מאת חגי נצר ועמי בן בסט:
https://www.steimatzky.co.il/catalog/product/view/id/235152/s/mpgwim-bwbil-hhlb/category/546/

 

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדים

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדיםמרצה: מר אילן מנוליס

מכון ויצמן למדע

רביעי, 6.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אז למה מאדים? (עם סימן שאלה)

שוב ושוב עולה בכלי התקשורת ובמדיה החברתית נושא הטיסה המאוישת למאדים כאפשרות סבירה. בהרצאה זו נסקור את המיזמים שעלו (ונפלו) במהלך השנים של קיום המין האנושי במקומות שונים. נבחן את הקשיים הניצבים בפני טיסה מאוישת למאדים, הן מן ההיבט הטכנולוגי והן מן ההיבט הכלכלי וננסה להסביר מדוע הטיסה המאוישת למאדים, בהינתן הטכנולוגיה העכשווית, הנה רחוקה, רחוקה מאוד – עד בלתי אפשרית. בסוף ההרצאה נצפה במספר סרטונים המתארים את קשיי החיים בחלל.

מנחיתים את החללית הישראלית הראשונה על הירח

מנחיתים את החללית הישראלית הראשונה על הירח

מרצה: מר יואב לנדסמן

SpaceIL

רביעי, 12.12.2018, 19:00, אולם לב

 

תקציר ההרצאה

בתחילת 2019 תשוגר החללית של עמותת SpaceIL, שמשימתה לנחות על הירח. משימה זו, שתהיה הראשונה מסוגה בעולם לארגון פרטי, מסמלת את הקידמה והיכולת המדעית והטכנולוגית של ישראל. מטרתה הנוספת של SpaceIL היא חינוך למדע וטכנולוגיה, והעמותה ממנפת את משימתה ההנדסית להשראה חינוכית עבור ילדים ונוער בארץ. בהרצאה תשמעו על אתגרי הפיתוח שאיתם התמודד צוות ההנדסה במהלך הפרויקט, ועל ההכנות לשיגור ולמשימה עצמה.

Project Starshot

Project Starshot: מסע אל הכוכבים בימי חיינו

מסע אל הכוכבים בימי חיינו

מרצה: פרופ’ אברהם לייב

ראש המחלקה לאסטרונומיה, אוניברסיטת הרווארד

יושב ראש הועדה המייעצת בפרויקט Starshot Breakthrough

רביעי, 28.12.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב הקרוב ביותר לשמש, במרחק של 4.24 שנות אור בלבד, הוא פרוקסימה קנטאורי. מוקדם יותר השנה התגלה כוכב לכת הסובב אותו, בעל מסה דומה לזו של כדור הארץ, השוכן באזור בר החיים של הכוכב, אזור בו יכולים להימצא מים נוזליים. האם ניתן לשגר מצלמה שתעבור על פני כוכב הלכת ותוכל לגלות אם יש עליו חיים? סטארשוט (Starshot) הוא פרויקט חדש שמטרתו לפתח טכנולוגיה לשיגור חללית שתנוע בחמישית ממהירות האור, וכך תוכל להגיע לפרוקסימה בימי חיינו. הטכנולוגיה מבוססת על לייזר רב עוצמה (כ-100 ג’יגה-וואט) שידחוף מפרש קל (שמסתו כגרם) המחובר לשבב המכיל מצלמה, אמצעי תקשורת ומכשור ניווט.

הלוויין ULTRASAT: לצפות בשמים המשתנים בתחום העל-סגול

הלוויין ULTRASAT: לצפות בשמים המשתנים בתחום העל-סגול

מרצה: ד”ר מעין סומנייק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 8.6.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אולטרה-סאט (ULTRASAT) הינו מיני-לויין מדעי פרי שיתוף פעולה ישראלי-אמריקני. שיגור הלויין מתוכנן לשנת 2020, והוא ישא טלסקופ לתחום העל-סגול שיהיה בעל שדה ראיה רחב מאוד. הטלסקופ ישמש לחקר סופרנובות ומדידת המסה של חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות והתנאים בסביבתם. בנוסף, הלויין יספק לקהילה האסטרונומית התראות בזמן אמת על גילוי מקורות משתנים בתחום העל-סגול. מקורות אלה יכללו גילוי אירועי “בליעת” כוכבים ע”י חורים שחורים מסיביים, זיהוי מקורות גלי כבידה ומקורות נייטרינו באנרגיות גבוהות, מעקב אחר כוכבים משתנים וחיפוש כוכבי לכת סביב כוכבים חמים.

הסְפָר האחרון: מסע החללית ניו-הורייזנס אל פלוטו ועולמות הקרח

הסְפָר האחרון: מסע החללית ניו-הורייזנס אל פלוטו ועולמות הקרח

מרצה: ד”ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 29.7.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר תשע וחצי שנות מסע חלפה החללית New Horizons בסמוך לכוכב הלכת הננסי פלוטו וכעת היא שולחת לנו תמונות ונתונים – והם מותירים אותנו פעורי פה. בהרצאה נסקור את סיפור הגילוי של פלוטו, את מה שידענו עליו בטרם המשימה, ובעיקר נתרכז בשלל התגליות החדשות מעולם קפוא ומרוחק זה.

נגענו באסטרואיד ודילגנו על שביט, ומה הלאה?

נגענו באסטרואיד ודילגנו על שביט, ומה הלאה?

משימות ורעיונות מטורפים (מדי?) בחקר הגופים הקטנים ב­­­­מערכת השמש

מרצה: ד”ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 10.12.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הצלחתה של משימת רוזטה מציינת את סיומם של שלושה עשורים שבהם חלליות לא-מאוישות ביקרו לראשונה באסטרואידים ושביטים, נחתו עליהם והביאו דגימות בודדות לכדור הארץ. משימות העתיד מתוכננות ונבנות כבר כעת, והאתגר גדול הרבה יותר: הבאת החומר הקדום ממנו נוצרה מערכת השמש למחקר בכדור הארץ, “חטיפת” אסטרואידים ושינועם בחלל, “הנחתת” אסטרונאוטים על גופים קטנים עם כבידה מינימלית ואפילו כריית מחצבים לצרכים כלכליים. בהרצאה נסקור בקצרה את משימות העבר, נבחן בקפידה את משימות העתיד, ונפרט את המניעים המדעיים, ההנדסיים והכלכליים העומדים מאחוריהן, גלויים ונסתרים כאחד.