כוכבים מתים בשידור חי

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האוויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לשידור החי בזום,    לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

 

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה לה

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה להמרצה: פרופ׳ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.5.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לשידור החי בזום,    לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכ״א מעסיקה אנשי מדע מאות בשנים. מים הם מרכיב הכרחי לקיום חיים ולכן הדרך לגלות חיים היא לחפש מים או סימנים לנוכחותם. נתמקד באופן בו נוצרו גופים עתירי מים במערכת השמש ובדרך בה הגיעו מים לכ״א ולשאר כוכבי הלכת. מחקר בסוגיות אלה נעזר במשימות חלל; נתאר תגליות  – בחלקן מפתיעות – של הנועזות שבהן: חלליות שהנחיתו רובוטים על מאדים, חללית שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט, או חללית שהרחיקה לכת מעבר למרחב תנועתן של הפלנטות במערכת השמש. כך התגלו על פני הקרקע של מאדים סימנים המעידים על קיום מים בעבר הרחוק, ובירחים קפואים רחוקים התגלו התפרצויות מים מתוך משטחי קרח, המעידים על קיום אוקיינוסים תת-קרקעיים, ועוד. לאחרונה התגלו אלפי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, ביניהם גם כאלה הנמצאים באזור תומך בחיים – אזור בו מים קיימים במצב נוזלי. נדון בהסברים לתגליות אלה עם המבט לעתיד, וננסה להסיק, האם אנחנו לבד?…

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים: עוד שיחת השכמה מקופרניקוס?

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 06.04.2022, 19:00

תקציר ההרצאה


החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום.

אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ.

מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.

על הסיבובים של כדורי השמים: גלגוליה של המהפכה הקופרניקאית

על הסיבובים של כדורי השמים

מרצה: פרופ’ צבי מזא”ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 12.01.2022, 19:00

תקציר ההרצאה

במשך אלפי שנים דמיינו בני האדם את רקיע השמים שבו משובצים הכוכבים ככיפה עגולה המסתובבת מסביב לכדור הארץ העומד במרכז, והשמש וכוכבי הלכת נעים סביבו.

בשנת 1543, יצא לאור הספר על הסיבובים של כדורי השמים (De revolutionibus orbium coelestium ), שעה שמחברו, ניקולאוס קופרניקוס, שכב על ערש דווי בפינה רחוקה בצפון פולין. הספר התניע מהפכה אשר ערערה את תפיסתו של האדם על עצמו כמרכז היקום.

סיפורה של המהפכה הקופרניקאית הוא דרמה השזורה משלושה חוטים של עלילה: הופעתה וקבלתה של התיאוריה שלפיה השמש עומדת במרכז וסביבה חגים כוכבי הלכת; פיתוח הטלסקופ על ידי גלילאו, שהייתה לו תרומה חשובה לקבלת המודל של קופרניקוס; והקונפליקט המדעי-הדתי שליווה את המהפכה.

הצטרפו אלינו להרצאה בעקבות ספרו החדש של פרופ’ צבי מזא”ה, בה הוא יספר לנו על אחת מהמהפכות הגדולות והמשפיעות ביותר על העולם.

ג׳יימס ווב: הטלסקופ שיראה הכי עמוק אל היקום

מרצה: ד״ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.12.2021, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר 25 שנה וכ-10 מיליארד דולר, טלסקופ ג׳יימס ווב, טלסקופ החלל הגדול ביותר שאי פעם נבנה, סופסוף מוכן לשיגור. הוא יאפשר לנו לראות את הגלקסיות הראשונות ביקום, את תהליך ההווצרות של כוכבים וכוכבי לכת, והוא עשוי להיות הטלסקופ שיגלה לראשונה סימני חיים על כוכבי לכת אחרים. אבל לפני שזה יקרה, הוא צריך לשרוד את תהליך השיגור, את הפתיחה המורכבת, ואת ההגעה לנקודת התצפית שלו במרחק של מליון וחצי ק״מ מכדוה״א, ללא אף תקלה. הצטרפו אלינו לשמוע על הטלסקופ הייחודי הזה, המדע שהוא יאפשר, והאתגרים שעומדים בפניו עם שיגורו.

סימולטורים קוונטים

סימולטורים קוונטיםמרצה: ד״ר ארז זהר

האוניברסיטה העיברית בירושלים

רביעי, 8.1.2020, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מכניקת הקוונטים נתקלת בקשיים חישוביים כשמדובר במערכות רב-גופיות, כמו בפיסיקת החלקיקים או בזו של המצב המוצק. מודלים כאלה מכילים מספר רב של דרגות חופש והטיפול בהן הופך להיות קשה עד בלתי אפשרי ככל שעוסקים במערכת גדולה יותר. עוד בשנות השמונים, ריצ’רד פיינמן הציע פתרון אפשרי לבעיה: למידה של מערכות קוונטיות באמצעות מערכות קוונטיות אחרות. מה שהיה כמעט רעיון מופשט בזמנו, הפך היום למציאות: בדרך למחשב הקוונטי, פיסיקאים הגיעו להישגים מרשימים מאד בתיאוריה ובניסוי, שמאפשרים בניה של סימולטורים קוונטיים – מערכות קוונטיות שניתן לשלוט בהן במעבדה, ומחקות את התנהגותן של מערכות אחרות, שלא ניתן לחקור באופן נסיוני או תיאורטי. בהרצאה אציג את הקשיים בטיפול במערכות קוונטיות רב גופיות ואת תחום הסימולציה הקוונטית, שבו משתמשים בסימולטורים כדי לחקור תופעות שעד כה הדרך אליהן היתה חסומה בפנינו.

מוליכות-על: רכבות מרחפות, העברת אנרגיה ומחשבים קוונטיים

מוליכות-על: רכבות מרחפות, העברת אנרגיה ומחשבים קוונטיים

מרצה: פרופ’ יורם דגן

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.3.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מוליכות-על היא מצב בו אפשרית הולכת זרם חשמלי ללא איבוד אנרגיה. זוהי תופעה קוואנטית בסקאלה גדולה (מקרוסקופית). במתכות התופעה נצפית בטמפרטורה נמוכה במיוחד, קרובה לאפס המוחלט אולם חומרים חדשים מאפשרים העלאה ניכרת של הטמפרטורה הזו (הטמפרטורה הקריטית). בהרצאה נדון במנגנון המיקרוסקופי הגורם למוליכות-על, בהתפתחות החומרים והמאבק להעלאת הטמפרטורה הקריטית. נצפה בהדגמה של רחיפה מגנטית של חומר מוליך-על ונדון בשימושים עכשוויים ועתידיים של מוליכי-על כמו מגנטים למכשירי MRI, רכבות מרחפות, הולכת חשמל ללא הפסדים ומחשבים קוונטיים.

החיפוש אחר התאוריה המלאה של הטבע

החיפוש אחר התאוריה המלאה של הטבע

מהמפץ הגדול, דרך גילויו של בוזון ההיגס, ועד לסודו של החומר האפל

מרצה: ד”ר תומר וולנסקי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 21.1.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

החיפוש אחר התאוריה המלאה של הטבע בעיצומו. המודל הנוכחי – “המודל הסטנדרטי” – המתאר את הכוחות הבסיסיים והחלקיקים האלמנטריים, לוקה בחסר ואינו מתיחס למספר בעיות וממצאים. קיימות מספר רב של אפשרויות להשלים את התאוריה, רובן חוזות חלקיקים וכוחות נוספים, סימטריות חדשות ולעיתים אף מימדים נוספים. בימים אלו אנו בפתחו של עידן ניסויים חדש. בעזרתו של מאיץ החלקיקים ההדרוני הגדול (The Large Hadron Collider) ועשרות תצפיות וניסויים נוספים, סביר כי בעשור הקרוב נחשוף נדבך נוסף של הטבע.

המודל האחיד של חלקיקי היסוד, ההיגס ופיזיקה אקזוטית ב-LHC

מרצה: פרופ’ ארז עציון

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 31.10.2012, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר מצוד של שנים רבות הכרזנו בקיץ האחרון על גילוי אפשרי של חלקיק ההיגס, אשר כונה בעיתונות “החלקיק האלוהי”. הגילוי מציין הישג כביר הן לניבויי המודל האחיד של חלקיקי היסוד והן למאמץ הניסיוני רחב ההיקף. עם זאת, למרות שורת ההצלחות של המודל, יש הרבה רמזים ניסיוניים ותאורטים הגורמים לנו להאמין שזה לא סוף הסיפור, וכי המודל האחיד הינו רק קירוב לתאור כללי יותר של העולם. ניסוי אטלס ממשיך לבחון את המידע הנאסף במאיץ החלקיקים LHC תוך חיפוש בלי נלאה אחר סימנים לפיזיקה חדשה. בהרצאה אתאר את גילוי החלקיק החדש, ואסקור את המאמץ הנסיוני לחפש הרחבות למודל האחיד בכיוונים שונים ומשונים: חלקיקים חדשים, חומר אפל, מימדים נוספים וחורים שחורים יהיו בין הכיוונים שנבחן. נזכור שכאשר מדובר על ממדים נוספים, אפילו השמיים הם לא הגבול.

פרופ’ ארז עציון הוא חבר החוג לחלקיקים ואנרגיות גבוהות בביה”ס לפיזיקה של אוניברסיטת תל-אביב ונושא בתפקיד מרכז החיפוש אחר פיזיקה אקזוטית בגלאי ה”אטלס” שבמאיץ ההדרוני הגדול (LHC).