לפני מספר שבועות פורסמה לראשונה תמונה של חור שחור ענק בגלקסיה קרובה לשביל החלב. התמונה, בה נראה צלו של החור השחור על רקע קרינה הנפלטת מחומר המקיף אותו, צולמה באמצעות טלסקופ מיוחד שזכה לשם “טלסקופ אופק האירועים”, שפותח במסגרת מיזם בינלאומי שהוקם במיוחד למטרה זו.
בהרצאה אסביר את חשיבות התגלית, וכיצד היא שופכת אור על אותם אובייקטים מוזרים שמרתקים את האנושות מזה עשורים רבים.
ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.
הכוכב של ברנרד נמצא במרחק של שש שנות אור ממערכת השמש, ונחשב ל"שכן ממול" במונחים גלקטיים. רק מערכת כוכבים אחת, אלפא קנטאורי, קרובה אלינו יותר ממנו. בשנת 2018, אחרי שאלפי פלנטות זוהו סביב כוכבים רחוקים בהרבה, הצליח צוות חוקרים בינלאומי לזהות כוכב-לכת המקיף את הכוכב של ברנרד: פלנטה סלעית וקפואה, בעלת מסה גדולה פי שלושה לפחות מכדור-הארץ, המקיפה את הכוכב כל 233 יום.
מאז שהתגלה בשנת 1916 על-ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד ככוכב המהיר ביותר על כיפת השמים, הכוכב של ברנרד נחקר לעומק. חיפוש כוכבי-לכת המקיפים אותו החל כבר באמצע המאה שעברה בשיטת האסטרומטריה: מדידה מדויקת של מיקום הכוכב על-פני כיפת השמים. בשנות ה-60 אף טען אסטרונום הולנדי בשם פיטר ואן דר קאמפ כי הצליח לגלות בעזרת שיטה זו כוכב-לכת המקיף את הכוכב השכן אחת ל-20 שנה בערך. לצערו, הטענה שלו התבררה בדיעבד כשגיאת מדידה.
בהרצאה אסקור בקצרה את השיטות השונות לגילוי כוכבי-לכת סביב הכוכבים הקרובים למערכת השמש. אספר איך גילינו השנה את כוכב-הלכת הראשון סביב כוכב ברנרד, למרות העדר הצלחה עד שנה זו. לבסוף, אנסה להעריך את ההשפעה של הגילוי על התפתחויות עתידיות בתחום חקר כוכבי-הלכת מחוץ למערכת השמש.
בשנים האחרונות החלו אסטרופיזיקאים להתמודד עם כמויות הולכות וגדלות של מידע, שגם נעשה עשיר ומורכב יותר. אל ההזדמנות לגילויים חדשים מצטרף הצורך בשינוי האופן בו אנו מטפלים במידע ומנתחים אותו. בהרצאה נבין מהם נתוני עתק (big data), מהי למידת מכונה (machine learning), וכיצד הם משנים היום את עולם האסטרופיזיקה.
ביום חמישי, ה-6.9.2018, בין 17:00 ל-22:00, נערוך תצפית לקהל הרחב במסגרת פעילויות "ליל המדענים" באוניברסיטת תל-אביב: תצפית שמש באמצעות טלסקופ מיוחד לפני השקיעה, ותצפית בכוכבי-הלכת בעזרת טלסקופים בשעות החשכה.
מוזמנים להגיע ולהנות מפעילויות ליל המדענים, ולחפש אותנו בגן הדקלים באוניברסיטה!
קהילת האסטרונומיה בעולם געשה בפברואר האחרון בעקבות גילוי כפול, מפתיע במיוחד: קליטה ראשונה של גלי רדיו מתקופת היווצרות הכוכבים, ורמז ראשון לגבי תכונות החומר האפל, רמז שנבע מתכונות מפתיעות של גלי הרדיו שנקלטו. נרחיב לגבי החומר האפל: זהו רוב החומר ביקום, אך הוא מסתורי: אנו לא יודעים ממה הוא מורכב וכיצד נוצר. נסביר גם על היווצרות הכוכבים הראשונים: זו הייתה אבן דרך בהתפתחות היקום, ותקופה מוקדמת זו נחקרת כעת לראשונה, עם טלסקופים הצופים בתחום גלי הרדיו. בעזרת תצפיות נוספות, נדע בקרוב אם אכן ניתן לחקור את החומר האפל מניתוח גלי הרדיו הקוסמיים.
במוצאי יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, יום חמישי ה-19.4.2018, נקיים יום פתוח במצפה הכוכבים על-שם וייז במצפה רמון.
תכנית
בין השעות 17:00 ל-22:30, תתקיימנה במתחם מצפה הכוכבים הפעילויות הבאות:
הרצאות בנושא המחקר המדעי במצפה הכוכבים
סיורים מודרכים והסברים על הטלסקופים במצפה
תצפית ממוחשבת באמצעות הטלסקופ הראשי במצפה
תצפיות אסטרונומיות באמצעות טלסקופי חובבים
הסברי שמים
ההשתתפות בפעילויות אינה כרוכה בתשלום!
הערות
אין צורך בהרשמה!
משך הפעילות המשוער למבקר הוא בין שעה לשעתיים
בשעות האור הפעילות תתמקד בהרצאות וסיור במצפה, וכן תצפית שמש
לאחר השקיעה תערכנה בנוסף תצפיות מודרכות בשמי הלילה ללא טלסקופ, ותצפיות בגרמי שמים עמוקים באמצעות טלסקופי חובבים
תצפיות תתקיימנה רק אם מזג האויר יאפשר זאת
רוב הפעילויות מתאימות לילדים (מגיל בית-ספר בערך) ולמבוגרים כאחד!
מומלץ להצטייד בביגוד חם
איך מגיעים?
מצפה הכוכבים על-שם וייז ממוקם כ-5 ק"מ ממערב ליציאה המערבית ממצפה רמון.
ההגעה למצפה הכוכבים היא עצמאית (אין הסעות מאורגנות). לניווט בעזרת Waze חפשו "מצפה הכוכבים מצפה רמון".
במשך כמה מאות מליוני שנותיו הראשונות, היה ליקום הרכב כימי דו-גוני: רק מימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים ואיתם סופרנובות – הפיצוצים של כוכבים מסוימים בסוף חייהם – הביאה לעושר הכימי שממשיך להתפתח ושאנו חלק ממנו. סופרנובות הן דרכו העיקרית של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.
ב-17 באוגוסט האחרון גלי כבידה מהתמזגות של שני כוכבי נייטרונים התגלו על כדור-הארץ בפעם הראשונה בהסטוריה. התראה נשלחה לאסטרונומים מסביב לעולם ותצפיות קדחתניות החלו בכ-70 מצפים שונים במקביל. הקבוצה שלנו, הכוללת מדענים מאוניברסיטת תל-אביב, היתה בין הראשונים ללכוד את הבזק האור מה״קילונובה״ שהתלוותה למיזוג כוכבי הנייטרונים. תגלית זו אפשרה את האיכון המדויק הראשון של מקור גלי כבידה ופתחה עידן חדש באסטרופיסיקה. לראשונה מזה מאות שנים מתאפשר חקר של ארועים אסטרונומיים מחוץ לגלקסיה שלנו לא רק באמצעות אור, אלא באמצעות אור וגלי כבידה ביחד. הארוע הראשון הזה כבר מספק תובנות חדשות רבות החל מפיסיקה גרעינית, דרך יצירת יסודות כבדים, כמו זהב, ביקום, ועד לקצב התפשטות היקום עצמו.
ההרצאה כוללת הדגמה באדיבות ערגה ליפשיץ מהמעבדה של פרופ' חיים סוכובסקי.
