מפלצות קדומות

מפלצות קדומותמרצה: ד"ר בני טרכטנברוט

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 11.12.2019, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

ההרצאה תשודר בשידור חי.

לצפיה בשידור החי לחצו כאן

תקציר ההרצאה

החורים השחורים הענקיים הראשונים ביקום – עד כמה הם ענקיים? מה אנחנו יודעים (או לא יודעים) על תהליך היווצרותם ועל הגידול המהיר שלהם? ומה הקשר לגלקסיות בהן הם גדלים, ולחורים השחורים המוכרים לנו מהתקופה הנוכחית ביקום?

אדם על הירח: מבט לעבר ולעתיד

מכסת המשתתפים התמלאה, ההרשמה לארוע נסגרה.

עמכם הסליחה


אדם על הירח: מבט לעבר ולעתיד

50 שנה לנחיתה על הירח

הקרנת טרום-בכורה חגיגית של הסרט הדוקומנטרי "אפולו 11"

דיון בהשתתפות פאנל מומחים בינתחומי:
פרופ' יצחק בן-ישראל, ד"ר דוד פולישוק, ד"ר יואב פרומר, פרופ' שי צוקר, פרופ' ליאו קורי

פתיחת דלתות: 18:00, תחילת האירוע: 19:00
הסרט יוקרן באנגלית ללא כתוביות

האירוע בשיתוף שגרירות ארצות-הברית, אוניברסיטת תל-אביב והמועדון האסטרונומי.

ההשתתפות הינה ללא תשלום, ומיועדת למוזמני אוניברסיטת תל-אביב ושגרירות ארצות-הברית.
מספר המקומות מוגבל, מהרו להרשם!

 

צל ואור של חור שחור

צל ואור של חור שחורמרצה: פרופ' עמיר לוינסון

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 5.6.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לפני מספר שבועות פורסמה לראשונה תמונה של חור שחור ענק בגלקסיה קרובה לשביל החלב. התמונה, בה נראה צלו של החור השחור על רקע קרינה הנפלטת מחומר המקיף אותו, צולמה באמצעות טלסקופ מיוחד שזכה לשם “טלסקופ אופק האירועים”, שפותח במסגרת מיזם בינלאומי שהוקם במיוחד למטרה זו.
בהרצאה אסביר את חשיבות התגלית, וכיצד היא שופכת אור על אותם אובייקטים מוזרים שמרתקים את האנושות מזה עשורים רבים.

כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש

מרצה: פרופ' צבי מזא"ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 27.3.2019, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי.

לצפיה בשידור החי לחצו כאן

השידור החי לא עובד? לחצו כאן!

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

מרצה: ד"ר לב טל-אור

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 2.1.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב של ברנרד נמצא במרחק של שש שנות אור ממערכת השמש, ונחשב ל"שכן ממול" במונחים גלקטיים. רק מערכת כוכבים אחת, אלפא קנטאורי, קרובה אלינו יותר ממנו. בשנת 2018, אחרי שאלפי פלנטות זוהו סביב כוכבים רחוקים בהרבה, הצליח צוות חוקרים בינלאומי לזהות כוכב-לכת המקיף את הכוכב של ברנרד: פלנטה סלעית וקפואה, בעלת מסה גדולה פי שלושה לפחות מכדור-הארץ, המקיפה את הכוכב כל 233 יום.

מאז שהתגלה בשנת 1916 על-ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד ככוכב המהיר ביותר על כיפת השמים, הכוכב של ברנרד נחקר לעומק. חיפוש כוכבי-לכת המקיפים אותו החל כבר באמצע המאה שעברה בשיטת האסטרומטריה: מדידה מדויקת של מיקום הכוכב על-פני כיפת השמים. בשנות ה-60 אף טען אסטרונום הולנדי בשם פיטר ואן דר קאמפ כי הצליח לגלות בעזרת שיטה זו כוכב-לכת המקיף את הכוכב השכן אחת ל-20 שנה בערך. לצערו, הטענה שלו התבררה בדיעבד כשגיאת מדידה.

בהרצאה אסקור בקצרה את השיטות השונות לגילוי כוכבי-לכת סביב הכוכבים הקרובים למערכת השמש. אספר איך גילינו השנה את כוכב-הלכת הראשון סביב כוכב ברנרד, למרות העדר הצלחה עד שנה זו. לבסוף, אנסה להעריך את ההשפעה של הגילוי על התפתחויות עתידיות בתחום חקר כוכבי-הלכת מחוץ למערכת השמש.

 

נתוני עתק ולמידת מכונה באסטרופיזיקה

נתוני עתק ולמידת מכונה באסטרופיזיקה

מרצה: פרופ' דובי פוזננסקי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 31.10.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בשנים האחרונות החלו אסטרופיזיקאים להתמודד עם כמויות הולכות וגדלות של מידע, שגם נעשה עשיר ומורכב יותר. אל ההזדמנות לגילויים חדשים מצטרף הצורך בשינוי האופן בו אנו מטפלים במידע ומנתחים אותו. בהרצאה נבין מהם נתוני עתק (big data), מהי למידת מכונה (machine learning), וכיצד הם משנים היום את עולם האסטרופיזיקה.

ליל המדענים 2018

ביום חמישי, ה-6.9.2018, בין 17:00 ל-22:00, נערוך תצפית לקהל הרחב במסגרת פעילויות "ליל המדענים" באוניברסיטת תל-אביב: תצפית שמש באמצעות טלסקופ מיוחד לפני השקיעה, ותצפית בכוכבי-הלכת בעזרת טלסקופים בשעות החשכה.
מוזמנים להגיע ולהנות מפעילויות ליל המדענים, ולחפש אותנו בגן הדקלים באוניברסיטה!

לפרטים נוספים

החומר האפל והכוכבים הראשונים ביקום

החומר האפל והכוכבים הראשונים ביקום

מרצה: פרופ' רנן ברקנא

אוניברסיטת תל-אביב

יום שלישי, 1.5.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

קהילת האסטרונומיה בעולם געשה בפברואר האחרון בעקבות גילוי כפול, מפתיע במיוחד: קליטה ראשונה של גלי רדיו מתקופת היווצרות הכוכבים, ורמז ראשון לגבי תכונות החומר האפל, רמז שנבע מתכונות מפתיעות של גלי הרדיו שנקלטו. נרחיב לגבי החומר האפל: זהו רוב החומר ביקום, אך הוא מסתורי: אנו לא יודעים ממה הוא מורכב וכיצד נוצר. נסביר גם על היווצרות הכוכבים הראשונים: זו הייתה אבן דרך בהתפתחות היקום, ותקופה מוקדמת זו נחקרת כעת לראשונה, עם טלסקופים הצופים בתחום גלי הרדיו. בעזרת תצפיות נוספות, נדע בקרוב אם אכן ניתן לחקור את החומר האפל מניתוח גלי הרדיו הקוסמיים.

יום פתוח במצפה הכוכבים על-שם וייז

יום פתוח במצפה הכוכבים 2018במוצאי יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, יום חמישי ה-19.4.2018, נקיים יום פתוח במצפה הכוכבים על-שם וייז במצפה רמון.

תכנית

בין השעות 17:00 ל-22:30, תתקיימנה במתחם מצפה הכוכבים הפעילויות הבאות:

  • הרצאות בנושא המחקר המדעי במצפה הכוכבים
  • סיורים מודרכים והסברים על הטלסקופים במצפה
  • תצפית ממוחשבת באמצעות הטלסקופ הראשי במצפה
  • תצפיות אסטרונומיות באמצעות טלסקופי חובבים
  • הסברי שמים

ההשתתפות בפעילויות אינה כרוכה בתשלום!

הערות

  • אין צורך בהרשמה!
  • משך הפעילות המשוער למבקר הוא בין שעה לשעתיים
  • בשעות האור הפעילות תתמקד בהרצאות וסיור במצפה, וכן תצפית שמש
  • לאחר השקיעה תערכנה בנוסף תצפיות מודרכות בשמי הלילה ללא טלסקופ, ותצפיות בגרמי שמים עמוקים באמצעות טלסקופי חובבים
  • תצפיות תתקיימנה רק אם מזג האויר יאפשר זאת
  • רוב הפעילויות מתאימות לילדים (מגיל בית-ספר בערך) ולמבוגרים כאחד!
  • מומלץ להצטייד בביגוד חם

איך מגיעים?

מצפה הכוכבים על-שם וייז ממוקם כ-5 ק"מ ממערב ליציאה המערבית ממצפה רמון.
ההגעה למצפה הכוכבים היא עצמאית (אין הסעות מאורגנות). לניווט בעזרת Waze חפשו "מצפה הכוכבים מצפה רמון".

איך באים יסודות לעולם?

איך באים יסודות לעולם?

מרצה: פרופ' דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

יום ראשון, 25.3.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במשך כמה מאות מליוני שנותיו הראשונות, היה ליקום הרכב כימי דו-גוני: רק מימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים ואיתם סופרנובות – הפיצוצים של כוכבים מסוימים בסוף חייהם – הביאה לעושר הכימי שממשיך להתפתח ושאנו חלק ממנו. סופרנובות הן דרכו העיקרית של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.