בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה לה

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה להמרצה: פרופ׳ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.5.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לשידור החי בזום,    לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכ״א מעסיקה אנשי מדע מאות בשנים. מים הם מרכיב הכרחי לקיום חיים ולכן הדרך לגלות חיים היא לחפש מים או סימנים לנוכחותם. נתמקד באופן בו נוצרו גופים עתירי מים במערכת השמש ובדרך בה הגיעו מים לכ״א ולשאר כוכבי הלכת. מחקר בסוגיות אלה נעזר במשימות חלל; נתאר תגליות  – בחלקן מפתיעות – של הנועזות שבהן: חלליות שהנחיתו רובוטים על מאדים, חללית שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט, או חללית שהרחיקה לכת מעבר למרחב תנועתן של הפלנטות במערכת השמש. כך התגלו על פני הקרקע של מאדים סימנים המעידים על קיום מים בעבר הרחוק, ובירחים קפואים רחוקים התגלו התפרצויות מים מתוך משטחי קרח, המעידים על קיום אוקיינוסים תת-קרקעיים, ועוד. לאחרונה התגלו אלפי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, ביניהם גם כאלה הנמצאים באזור תומך בחיים – אזור בו מים קיימים במצב נוזלי. נדון בהסברים לתגליות אלה עם המבט לעתיד, וננסה להסיק, האם אנחנו לבד?…

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים: עוד שיחת השכמה מקופרניקוס?

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 06.04.2022, 19:00

תקציר ההרצאה


החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום.

אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ.

מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.

על הסיבובים של כדורי השמים: גלגוליה של המהפכה הקופרניקאית

על הסיבובים של כדורי השמים

מרצה: פרופ’ צבי מזא”ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 12.01.2022, 19:00

תקציר ההרצאה

במשך אלפי שנים דמיינו בני האדם את רקיע השמים שבו משובצים הכוכבים ככיפה עגולה המסתובבת מסביב לכדור הארץ העומד במרכז, והשמש וכוכבי הלכת נעים סביבו.

בשנת 1543, יצא לאור הספר על הסיבובים של כדורי השמים (De revolutionibus orbium coelestium ), שעה שמחברו, ניקולאוס קופרניקוס, שכב על ערש דווי בפינה רחוקה בצפון פולין. הספר התניע מהפכה אשר ערערה את תפיסתו של האדם על עצמו כמרכז היקום.

סיפורה של המהפכה הקופרניקאית הוא דרמה השזורה משלושה חוטים של עלילה: הופעתה וקבלתה של התיאוריה שלפיה השמש עומדת במרכז וסביבה חגים כוכבי הלכת; פיתוח הטלסקופ על ידי גלילאו, שהייתה לו תרומה חשובה לקבלת המודל של קופרניקוס; והקונפליקט המדעי-הדתי שליווה את המהפכה.

הצטרפו אלינו להרצאה בעקבות ספרו החדש של פרופ’ צבי מזא”ה, בה הוא יספר לנו על אחת מהמהפכות הגדולות והמשפיעות ביותר על העולם.

היווצרות הירח – השאלות הנותרות

היווצרות הירח – השאלות הנותרות

מרצה: גב’ רלוקה רופו

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.6.2017, 19:00, אולם לב

עקב תקלה טכנית לא הוקלטה ההרצאה. עמכם הסליחה.

תקציר ההרצאה

הירח שלנו הינו ירח מיוחד אשר היווצרותו קשורה ככל הנראה לפגיעה אלימה בכדור-הארץ הקדום. כתוצאה מהפגיעה, נוצרת דיסקה אשר מסתובבת סביב כדור-הארץ ומורכבת בעיקר מחומר שמקורו בגוף הפוגע. לאחר התקררות הדיסקה, החומר מצטבר לירח אחד. למרות הצלחתה של תיאורית ה”התנגשות הגדולה”, עדיין נשארו שאלות פתוחות ,למשל, הדמיון הרב בין החתימה האיזוטופית של הירח לכדור-הארץ. בהרצאה נדבר על התיאוריות השונות של היווצרות הירח ומה היו התצפיות אשר הובילו להעדפה של ה”התנגשות הגדולה”. בנוסף נדבר על התרחישים החדשים אשר מוצעים בשנים האחרונות ונבין כיצד הם יכולים להאיר אור על התעלומה.

כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

מרצה: פרופ’ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.1.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כוכבי שביט נחשבים לאבני הבניין של כוכבי הלכת. השאלה המרכזית בחקר השביטים היא האם שמרו על המבנה ההתחלתי שלהם. אם כן, ניתן ללמוד מהם על היווצרות מערכת השמש ואולי גם על ראשית החיים. פיענוח סודות כוכבי השביט הוטל על החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית, אשר שוגרה לחלל בראשית שנת 2004 וסיימה את משימתה לפני חודשים ספורים. ההרצאה תוקדש לסקירת המשימה, לממצאיה המרשימים, ולתובנות שנבעו ממנה.

הסְפָר האחרון: מסע החללית ניו-הורייזנס אל פלוטו ועולמות הקרח

הסְפָר האחרון: מסע החללית ניו-הורייזנס אל פלוטו ועולמות הקרח

מרצה: ד”ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 29.7.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר תשע וחצי שנות מסע חלפה החללית New Horizons בסמוך לכוכב הלכת הננסי פלוטו וכעת היא שולחת לנו תמונות ונתונים – והם מותירים אותנו פעורי פה. בהרצאה נסקור את סיפור הגילוי של פלוטו, את מה שידענו עליו בטרם המשימה, ובעיקר נתרכז בשלל התגליות החדשות מעולם קפוא ומרוחק זה.

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

מרצה: ד”ר בועז כץ

מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.5.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה נסביר את העבודה של קופרניקוס על-ידי התמקדות בטיעונים המדעיים שהציג בספריו. נסביר בפירוט את המודל השולט הקודם, של תלמי, ונגלה שעבור רוב הפלנטות המודל פשוט להפליא ומהווה מקפצה משמעותית לכיוון המודל ההליוצנטרי. נדגיש את הבעיות המרכזיות במודל אותן פתר קופרניקוס באופן חד משמעי על-ידי המעבר למודל ההליוצנטרי. לבסוף נתאר פיתוח נוסף, בלתי תלוי ומיותר שקופרניקוס ביצע במסלולים של הפלנטות משיקולים פילוסופיים שלדעתי הוביל לבלבול בקרב חלק מההיסטוריונים בני ימינו כדוגמת תומאס קון, בהבנה של הרציונל מאחורי עבודתו.

הבעיה עם קופרניקוס

הבעיה עם קופרניקוס

מרצה: פרופ’ מנחם פיש

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 29.4.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

השערת קופרניקוס, שהתפרסמה ב-1543, מסמלת יותר מכל הישג מדעי אחר של התקופה את ראשית המהפכה המדעית הגדולה של המאה ה-17. שתי הנחותיה המהפכניות נדמות תמימות לגמרי: ייחוס שתי תנועות מעגליות לכדור הארץ, האחת סביב צירו והשניה מסביב לשמש. ואולם, כפי שנראה, הנחות אלה הפרו נורמות מדעיות בסיסיות כל כך שעצם העלאתה על הדעת בשעתה, שלא לדבר על אימוצה על ידי קפלר וגליליאו הנם תעלומה של ממש.

נגענו באסטרואיד ודילגנו על שביט, ומה הלאה?

נגענו באסטרואיד ודילגנו על שביט, ומה הלאה?

משימות ורעיונות מטורפים (מדי?) בחקר הגופים הקטנים ב­­­­מערכת השמש

מרצה: ד”ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 10.12.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הצלחתה של משימת רוזטה מציינת את סיומם של שלושה עשורים שבהם חלליות לא-מאוישות ביקרו לראשונה באסטרואידים ושביטים, נחתו עליהם והביאו דגימות בודדות לכדור הארץ. משימות העתיד מתוכננות ונבנות כבר כעת, והאתגר גדול הרבה יותר: הבאת החומר הקדום ממנו נוצרה מערכת השמש למחקר בכדור הארץ, “חטיפת” אסטרואידים ושינועם בחלל, “הנחתת” אסטרונאוטים על גופים קטנים עם כבידה מינימלית ואפילו כריית מחצבים לצרכים כלכליים. בהרצאה נסקור בקצרה את משימות העבר, נבחן בקפידה את משימות העתיד, ונפרט את המניעים המדעיים, ההנדסיים והכלכליים העומדים מאחוריהן, גלויים ונסתרים כאחד.

מהו שביט?

מרצה: פרופ’ מוריס פודולק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 21.5.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במהלך ההיסטוריה נחשבו שביטים לעצמים מסתוריים. בהרצאה נסקור את הסיבות מדוע לאסטרונומים העתיקים היה כה קשה להבין אותם ונראה כיצד אנחנו מבינים אותם בעת המודרנית. בנוסף נבחן מדוע כיום יש עניין מיוחד בשביטים ונדון במשימת “רוזטה”, אשר מתקרבת בימים אלה לשביט ‪.‬67P/צ’וריומוב-גרסימנקו.